Page 22 - 28222
P. 22
22לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
ראסטי שמע מישהו מגחך בתור מאחוריו .תקף אותו דחף לברוח.
אבל לא ,הוא היה שם מתוך עיקרון .כדי להילחם על זכויות .לעג קל
לא ישבור את רוחו" .תערובת הבית ,גודל בינוני ,למלא עד הסוף ,בלי
חלב".
"שני דולר עגול ".הבריסטה פנתה ,שלפה כוס חד־פעמית והטיחה
אותה על הדלפק.
"לא ",ראסטי הניד בראשו" .לשתות כאן".
הבריסטה העיפה בו מבט שפירושו ,האמת? הייתי מעדיפה שלא.
"אה ,נכון ",היא אמרה בקול רם" .שכחתי .פיטרו אותך .אין לך לאן
ללכת ".היא העיפה את הכוס החד־פעמית לפח ,שלפה כוס חרסינה,
מזגה כשהיא מתיזה קפה על הצלוחית והחליקה אותה לעברו ,בתנועה
שהתיזה עוד.
בזמן שראסטי רת'רפורד נכנס לבית הקפה ,טלפון התחיל לצלצל.
בבית שמרוחק מייל אחד מהעיירה .בחדר שבו שני אנשים .גבר ואישה.
האישה זיהתה את הצלצול ברגע שהחל .היא ידעה מה פירוש הדבר.
הבוס שלה עמד לבקש פרטיות ,אז היא קמה בלי לחכות שיבקש ממנה
לצאת .היא סגרה את הפנקס שבידה .החליקה אותו לכיס שבקדמת
הסינר .והתקדמה אל הדלת.
האיש בדק במסך הטלפון הירוק שהאיייקון "מאובטח" פועל ,ואז
לחץ וענה לשיחה" .ספרנסקי מדבר".
ספרנסקי לא היה שמו האמיתי ,כמובן ,אבל יכול היה להיות .הוא
השתמש בו מקצועית יותר מחמישה עשורים.
הקול בצד השני של הקו אמר מילה אחת" :קונ ַטקט".
ספרנסקי עצם עיניים לרגע והחליק את אצבעות ידו החופשייה
בשֹער השֹיבה הפראי שלו .הגיע הזמן .במשך השנים הוא תיכנן
שלל תוכניות .היה מעורב בשלל מבצעים .שרד שלל משברים .אבל
הסיכונים מעולם לא היו גבוהים כל כך.
מבחינתו .באופן אישי .ומבחינת האדם היחיד שאכפת לו ממנו
בעולם.
