Page 25 - 28222
P. 25
הזקיף | 25
איש לא הקדיש לו תשומת לב.
"תקשיבו לי!" ראסטי הרים את קולו" .מה שקרה לעיירה זה
מסריח .אני מבין את זה .אבל זה לא קרה באשמתי .שום דבר מזה.
האמת היא שניסיתי לעצור את זה .והייתי היחיד".
איש לא הקדיש לו תשומת לב.
הבריסטה רכנה מעל הדלפק עם כוס חד־פעמית בידה" .קח את זה
ולך ,מר רת'רפורד .אף אחד לא מאמין לך .אף אחד גם לא יאמין".
בזמן שראסטי רת'רפורד יצא מבית הקפה ,ג'ק ריצ'ר הגיע לעיירה
שלו .היציאה מנשוויל הייתה נטולת בעיות .ריצ'ר ניווט בעזרת חוש
וסימני הדרך שזכר מנסיעת האוטובוס בשבת בערב ,ומצא את הכביש
המהיר בלי שהלכו לאיבוד .או לפחות לא במידה שהנהג שם לב.
ברגע שיצאו מהעיר ,ריצ'ר שיכנע אותו לכוון את הרדיו לתחנת בלוז
מקומית ,ואז השכיב את מושבו ועצם עיניים .המוזיקה הייתה סבירה,
ולמרות זאת הבחור לא הפסיק לדבר .על ניו יורק .חברת הביטוח
שהוא עובד בה .על כך שזה המקרה הראשון שלו אחרי שקיבל
קידום ל נציג משא ומתן .הטיסה הבוקר לפגישה בסניף של החברה.
ההליכה לאיבוד בדרך לעיירה־זו־או־אחרת שסובלת מבעיה־זו־
או־אחרת שהוא אמור לפתור .משהו שקשור למחשבים .וממשלות
זרות .ומפתחות ופורטלים וכל מיני דברים אחרים שריצ'ר לא גילה
בהם שום עניין .הוא הניח למילים לזרום מעליו ,שקע בנמנום נעים
ופקח עיניים רק כשחש שהמכונית מאיטה ,והם פנו לכביש מקומי
המוביל דרומה .חצי המייל שאחרי המחלף שרץ מסעדות ודרייב־ת'ר ּו
ומוכרי מכוניות ומלונות רשת .אחר כך המרחב נפתח .באזורים של
אדמה מישורית היו שדות חקלאיים ,מתוחים ומעוותים בכל מיני
צורות משונות שקבעו המדרונות ,ובאזורי שטח תלול היו מטעי עצים
בוגרים .אחרי עשר דקות הם פנו מערבה שוב והמשיכו לאורך כביש
תלול ומתפתל יותר למשך כמעט שעה ,עד שהגיעו לפאתי העיירה.
הבחור המשיך לנסוע עד שהם הגיעו ְלמה שריצ'ר הניח שהוא הרחוב
הראשי ,ואז החנה.
