Page 23 - 28222
P. 23
הזקיף | 23
בזמן שהשיחה נענתה ,ג'ק ריצ'ר נכנס למכונית .הוא פתר את הבעיה
הפיזיקלית/ביולוגית לשביעות רצונו — ובאי־נוחות קיצונית מצד
בעל הבר — והתחיל לצעוד בחזרה לתחנת האוטובוס .הוא תיכנן
לדבוק בעיקרון שכיבד שנים רבות ,לעלות על האוטובוס הראשון
שיצא ,בלי להתחשב ביעד ,כששמע כלי רכב מתקרב באיטיות
מאחור .הוא זקר את האגודל על אף הסיכוי הקלוש ,ולמרבה
ההפתעה המכונית עצרה.
היא הייתה חדשה ,מבהיקה וחסרת ייחוד .מכונית שכורה.
שנאספה מן הסתם בשדה התעופה .הנהג היה בחור מטופח בתחילת
שנות העשרים לחייו .הוא לבש חליפה כהה פשוטה ,ונשימתו המואצת
וחיוורון פניו רמזו שהוא קרוב להתקף חרדה עז .איש עסקים ,הניח
ריצ'ר .שנתנו לו לצאת לבדו בפעם הראשונה .נואש לא לדפוק שום
דבר ,ולפיכך דופק כל דבר שהוא נוגע בו.
"סלח לי ,אדוני ".הבחור נשמע אפילו יותר לחוץ מכפי שנראה.
"אתה יודע איך מגיעים מכאן לכביש ?I40אני צריך להגיע מערבה".
הוא הצביע על מסך בלוח המחוונים" .הג'י־פי־אס הזה שונא אותי.
הוא כל הזמן מנסה לשלוח אותי לרחובות שלא קיימים".
"בטח ",אמר ריצ'ר" .אבל קשה להסביר .יותר פשוט שאראה לך".
הבחור היסס וסקר את ריצ'ר מכף רגל ועד ראש ,כאילו זה
עתה הבחין בגובהו .ברוחב החזה שלו .בשערו הלא חפוף .בפניו
הלא מגולחות .ברשת הצלקות סביב מפרקי האצבעות בכפות ידיו
העצומות.
"אלא אם כן אתה מעדיף להמשיך לנסוע במעגלים?" ריצ'ר ניסה
לעטות הבעה מודאגת.
הבחור בלע בקול" .לאן אתה נוסע?"
"לכל מקום I40 .זאת התחלה טובה לא פחות מכל מקום אחר".
"טוב ,או־קיי ".הבחור השתתק" .אני אקח אותך לכביש המהיר.
בכל מקרה לא אגיע הרבה יותר רחוק משם .שום מקום שיכול לעניין
אותך".
"כמה רחוק משם?"
