Page 266 - 28222
P. 266
266לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
הפרחים הארורים ,הוא הבין .האדלוויס .משהו בזיכרון עדיין לא היה
בסדר.
ריצ'ר נרדם לבסוף .הוא התעורר בשתיים וחצי בלילה .ליתר דיוק,
משהו העיר אותו .כמו מתג שנלחץ ,הוא עבר בן רגע משינה עמוקה
להכרה מלאה .תגובה אינסטינקטיבית .משהו הפעיל אזהרה .צליל
ששמע שוב .משהו מתכתי .שבקע מהדלת .לכיוון החצר הפנימית,
לא החדר הסמוך .מישהו התעסק במנעול .ניסה להיכנס .ריצ'ר שלף
מתחת לכרית את אחד מאקדחי הברטה שהחרים והעביר אותו אל
מתחת לשמיכה .ואז שכב בלי לזוז.
הדלת נפתחה לכדי רבע .דמות צנומה חמקה פנימה .הדלת חזרה
בשקט למקומה .רק אדם אחד נכנס .קטן .לבוש שחור .עם תרמיל
טקטי.
"ריצ'ר?" הקול היה נשי ,והיא לחשה" .ריצ'ר ,אתה כאן? בבקשה
תגיד שכן ,או שאני אהיה ממש נבוכה".
"פישר?" אמר ריצ'ר.
"תודה לאל .קשה לאתר את הטלפון הישן הדפוק שלך .וולוורק
לא היה בטוח אם אתה כאן או בחדר ליד".
"אני כאן ".ריצ'ר התיישב והדליק את מנורת הלילה" .אני אמור
להיות כאן .זה החדר שלי .השאלה היא ,מה את עושה כאן?"
"יש בעיה .קיבלתי פקודות חדשות .האיש ממוסקבה כבר במדינה.
הוא לוחץ על הגז .רודף אחרי השרת יותר חזק ממה שהיה עד עכשיו".
"לא מפתיע במיוחד".
"לא .אבל אולי זה יפתיע אותך :לרדוף אחרי השרת זה לרדוף
אחרי רת'רפורד .וכיוון שאף אחד מהרוסים לא יודע איפה רת'רפורד,
הבחור החדש רוצה להוציא אותו מהמחבוא .בזה שירדפו אחרי אמא
שלו".
ריצ'ר לא אמר כלום.
"אתה מבין את הבעיה ",אמרה פישר" .אסור לנו לעשות שום
דבר שיגן עליה .אם נעשה את זה ,הרוסים ידעו שיש דליפה .וחוץ
