Page 87 - 28222
P. 87

‫הזקיף | ‪87‬‬

                                         ‫"כדי לבעוט לו בתחת?"‬
                               ‫"זה לא בראש הרשימה שלי‪ ,‬לא‪".‬‬
‫"זה צריך להיות‪ ".‬האישה שמטה את המזלג לצלחתה‪" .‬אתה‬
‫בהחלט צריך לבעוט לו בתחת‪ .‬בעיטה הגונה‪ .‬מגיע לו‪ .‬הוא‬

                                                          ‫מטומטם‪".‬‬
‫"אולי מגיע לו‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬ואולי לא‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אני צריך‬

  ‫למצוא אותו‪ .‬במהירות‪ .‬אם תראו אותו‪ ,‬תעבירו לו הודעה בשמי?"‬
‫האיש הינהן לבסוף‪ ,‬וריצ'ר אמר לו מה הוא מבקש למסור‬
‫לרת'רפורד‪ .‬ואז הבחין בתנועה בפינת החדר ופנה לאחור‪ .‬זו הייתה‬

                ‫המלצרית שהגיחה מהמטבח‪ .‬הראשונה שפגש אמש‪.‬‬
                 ‫"לא באת לעשות צרות שוב‪ ,‬נכון?" היא אמרה‪.‬‬

                     ‫"שוב?" אמר ריצ'ר‪" .‬לא עשיתי שום צרות‪".‬‬
‫המלצרית העיפה בו מבט נוקשה‪ ,‬ואז לקחה את קנקן הקפה‬
‫משולחנו של הזוג המבוגר‪" .‬בסדר‪ .‬שולחן ליחיד? ֵשב איפה שאתה‬

                                          ‫רוצה‪ .‬אני אביא לך ספל‪".‬‬
‫"אני לא נשאר‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬אני מחפש את רת'רפורד‪ .‬הבחור‬

                                                ‫שהיה איתי אתמול‪".‬‬
       ‫"אני יודעת מי זה רת'רפורד‪ .‬כולם בעיירה הזאת יודעים‪".‬‬

                                           ‫"הוא היה כאן היום?"‬
‫"לא‪ .‬לא ראיתי אותו‪ .‬הוא אף פעם לא מגיע בבקרים‪ .‬הוא איש‬

                                                  ‫של ארוחות ערב‪".‬‬
                                      ‫"את יודעת איפה הוא גר?"‬
‫"לא בדיוק‪ .‬איפשהו במרכז‪ ,‬אני חושבת‪ .‬לא רחוק‪ ,‬כי הוא תמיד‬
                ‫מגיע ברגל‪ .‬אף פעם לא ראיתי אותו יוצא ממכונית‪".‬‬
                  ‫"תודה‪ ",‬אמר ריצ'ר והתקדם לאחוֵרי המסעדה‪.‬‬
                             ‫"לאן אתה הולך?" שאלה המלצרית‪.‬‬

                                              ‫"לטלפון הציבורי‪".‬‬
                     ‫"הוא לא מחובר‪ .‬למי אתה רוצה להתקשר?"‬
‫"לאף אחד‪ .‬אני רוצה להציץ בספר הטלפונים‪ .‬לראות אם אני‬

                              ‫מוצא שם את הכתובת של רת'רפורד‪".‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92