Page 88 - 28222
P. 88

‫‪ 88‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫"אין גם ספר טלפונים‪ .‬זה סתם אביזר קישוט‪ .‬המעצבת העמידה‬
                            ‫אותו כאן‪ .‬אמרה שזה מוסיף אותנטיות‪".‬‬

‫"ברצינות?" אמר ריצ'ר‪" .‬טוב‪ .‬אז אני אנסה משהו אחר‪ ".‬הוא‬
                                               ‫הינהן ופנה אל הדלת‪.‬‬

‫"למה שלא תחפש בטלפון שלך?" אמרה המלצרית‪" .‬מי בכלל‬
                            ‫משתמש בספר טלפונים מודפס בימינו?"‬

‫ריצ'ר עצר‪ .‬הוא משתמש‪ .‬לא פחות משהוא משתמש במכשירי‬
‫קשר צבאיים ובמערכת הטלפון הקווי ובשירותי הדואר‪ .‬דברים שהוא‬
‫מבין‪ .‬בזמנו הוא גם שלח וקיבל טלקסים ופקסים‪ .‬אבל הוא מעולם לא‬
‫התעסק עם טלפונים סלולריים‪ .‬לא באופן משמעותי‪ .‬הוא מעולם לא‬
 ‫נזקק לזה‪ .‬גם לא בימים שכל מה שעשו היה לקבל ולהוציא שיחות‪.‬‬
‫"תוכלי לעשות את זה בשבילי?" ריצ'ר שלף את צרור השטרות‬
‫שלו‪" .‬לחפש את הכתובת של רת'רפורד בטלפון שלך? כמה עולה‬

                                                          ‫דבר כזה?"‬
‫המלצרית ניפנפה בידה למראה הכסף ושלפה את הטלפון שלה‬
‫מכיס הסינר‪" .‬יש לי חבילה בלי הגבלה‪ .‬בזכות איזו תקנה ישנה אני‬
‫יושבת על חשבון העבודה של בעלי לשעבר‪ .‬אל תהרוס את זה‪ .‬זה‬
‫הדבר הטוב היחיד שיצא לי מהנישואים שלנו‪ ".‬היא הקישה על המסך‬
‫כמה דברים ואז הנידה בראשה‪" .‬מצטערת‪ .‬לא מופיע‪ .‬אם כי זה בטח‬

  ‫טוב‪ ,‬אם חושבים על זה‪ ,‬בהתחשב בחוסר הפופולריות שלו כרגע‪".‬‬

‫ריצ'ר נדחק בחזרה למכונית של מרטי‪ ,‬התניע אותה ועשה פניית‬
‫פרסה צרה‪ .‬הוא חצה את הצומת בסערה‪ .‬כמעט פגע בטנדר שברולט‬
‫ישן‪ .‬פנה שמאלה בשתי הפניות הבאות‪ .‬חנה בקצה בית המשפט‪,‬‬
‫באזור שמסומן אסור לחניה‪ .‬והקיף את הבניין בזריזות‪ ,‬עד לכניסה‬

                                                           ‫הראשית‪.‬‬
‫ריצ'ר התקרב לאזור הקבלה שבקומת המרתף‪ .‬השוטרת רול הייתה‬
‫במשמרת בדלפק‪ .‬הוא ירד במדרגות לקהל הרחב‪ ,‬והיא לא הביעה‬

  ‫התנגדות‪ .‬היא גם לא הופתעה לראות אותו‪ ,‬מה ששימח את ריצ'ר‪.‬‬
                          ‫"איך אני יכולה לעזור לך‪ ,‬מר ריצ'ר?"‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93