Page 93 - 28222
P. 93
הזקיף | 93
אם רת'רפורד מסתתר בדירה שלו.
ריצ'ר הודה לשוטרת רול ,עלה במדרגות ממרתף בית המשפט,
שלוש־שלוש ,וכמעט הפיל מישהו שחצה בחיפזון את הדלתות .מבנה
גוף רזה ,במכנסי בד וחולצת פולו .עם לוגו .כדי להראות שהוא רציני.
ראסטי רת'רפורד בכבודו ובעצמו .לא מסתתר .לא חטוף .לעת
עתה.
ריצ'ר אחז בכתפיו ,סובב אותו וגרר אותו בחזרה החוצה.
"עזוב אותי!" התפתל רת'רפורד בניסיון להשתחרר" .מה ל ...מה
אתה עושה ,ריצ'ר?"
"עדיף להתרחק כרגע מהמשטרה ".ריצ'ר ִהרפה ממנו" .סיפרתי
להם שאתה שוב בצרות .אולי נעדר .הם עלולים לשאול שאלות".
"כמעט הייתי בצרות ".רת'רפורד החליק את החולצה שלו.
"מה קרה?"
"ירדתי מהבית הבוקר .בדרך לבית הקפה .הגעתי לכניסה לבניין,
אבל אחד השכנים שלי בדיוק נכנס .הוא אדון מבוגר ,אז חיכיתי ונתתי
לו לעבור ,ואז ראיתי פרצוף מ ּו ּכר .בצד השני של הרחוב .האישה
שנהגה במכונית של הנ ֵבלות שניסו לדחוף אותי לתוכה אתמול".
"מה עשית?"
"נלחצתי .נבהלתי נורא .רצתי לשוער וצרחתי שישיג לי מונית
לשדה התעופה .ואז עליתי בחזרה למעלה לקחת כמה דברים ,אבל לא
הצלחתי לחשוב כמו שצריך .לא יכולתי להחליט מה לארוז .ידעתי
שבארנק יש לי תעודת זיהוי וכרטיסי אשראי ,אז החלטתי פשוט
להסתלק — לא משנה לאן — ולקנות מה שאצטרך כשאגיע .אז ירדתי
שוב ,וכשהמונית סוף־סוף הגיעה קפצתי פנימה .זה נמשך נצח .ככה
לפחות הרגשתי".
"אז איך זה שאתה כאן?"
"הגעתי עד אמצע הדרך לנשוויל ואז חשבתי ,מה אני עושה? אני
לא יודע לברוח .אני לא רוצה לברוח .אני רוצה להישאר כאן .לטהר
את השם שלי .ואז חשבתי עליך".
"מה איתי?"
