Page 97 - 28222
P. 97
הזקיף | 97
תסתכל אתה .תגיד לי אם יש שם מישהו אחר שכבר ראית .מישהו
שהקדיש לך קצת יותר מדי תשומת לב לאחרונה .בבית הקפה.
בסופרמרקט .ברחוב .גם אם אתה לא בטוח במאה אחוז .גם אם זאת
רק תחושה".
רת'רפורד הציץ מחוץ לסמטה ,משאיר את גופו מאחור ככל
האפשר ומותח את צווארו כמו צב שמגיח מהשריון .אחר כך נסוג
והניד בראשו" .אף אחד".
ריצ'ר עשה צעד לכיוון הכניסה לדיינר ,ושאגת רוק אלקטרוני
בקעה מהסלולרי של רת'רפורד.
"אני צריך לענות ".אמר רת'רפורד אחרי שראה את המספר על
המסך" .זאת עורכת הדין שלי".
הוא התרחק כשלושה מטרים ודיבר בטלפון פחות מדקה.
"מנוולים!" הוא אמר כשחזר" .זוכר שאמרתי לך שהוצאתי צו
למסירת המחשב הנייד מהעבודה? ברור שהבוס שלי יודע שזה הסוף
שלו אם אשים יד עליו ,כי העיירה אומרת שאני יכול לקבל אותו ,אין
בעיה .אבל רק בעוד שמונה שבועות .ורק אם אשלם ארבעה־עשר
אלף דולר כדי שיורידו ממנו מידע מסווג ,כי אני כבר לא מועסק על
ידי העיירה".
"מותר להם לעשות את זה?" שאל ריצ'ר.
"עורכת הדין שלי אומרת שכן .היא אומרת שאין לי ברירה".
"יש עוד דרך להשיג את המחשב הנייד? איזה תרגיל של עורכי
דין?"
"חוץ מלפרוץ ולקחת אותו? לא".
"מה תעשה?"
"אסכים ,אני מניח .אני צריך את המחשב הזה .יש לי כסף .אני
יכול לחכות .ואומרים שנקמה היא מנה שעדיף להגיש קרה ,לא?"
זוג הגמלאים כבר עזב כשריצ'ר ורת'רפורד נכנסו אל הדיינר ,ולא
היו שם סועדים אחרים .הם התיישבו באותו תא כמו אמש ,זה עם
השברולט בצבע טורקיז ותצפית על שתי הדלתות ,ובתוך כמה דקות
