Page 96 - 28222
P. 96

‫‪ 96‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫וכל אחת העצימה את הקלסטרופוביה של ריצ'ר‪ .‬המחשבה לבלות‬
                     ‫חיים שלמים במקום אחד התממשה לנגד עיניו‪.‬‬

‫הדרך שנסעו בה הייתה מושלמת למטרתו של ריצ'ר‪ .‬פתלתלה‬
‫מכדי שמישהו יעקוב אחריהם בלי להתגלות‪ .‬אקראית מכדי שמישהו‬
‫יצפה לאן ימשיכו וימתין להם בהמשך‪ .‬האכזבה היחידה הייתה שאיש‬
‫לא ניסה‪ .‬ריצ'ר לא היה בבסיסו קצר רוח‪ .‬הוא לא התעייף מחברתו של‬
‫רת'רפורד ולא התרגז מההסברים שלו‪ .‬אבל הוא גם לא שש להאריך‬
‫את שהותו בעיירה‪ ,‬ולכן כעבור דקות אחדות אמר לרת'רפורד לקצר‬

                  ‫את סבב הנוסטלגיה ולנסוע לסמטה שלצד הדיינר‪.‬‬

  ‫"הבניין שלך הוא זה שמולנו?" שאל ריצ'ר כשהם יצאו מהמכונית‪.‬‬
                                                ‫רת'רפורד הינהן‪.‬‬

‫"האישה שזיהית מאתמול‪ .‬זאת שצפתה עליך‪ .‬איפה היא הייתה?"‬
‫"אני מרגיש מטומטם‪ ".‬רת'רפורד נשאר מאחור‪" .‬אולי רק דמיינתי‬
‫שזאת היא‪ .‬אולי הגבתי בחוסר פרופורציה למצב‪ .‬לא ישנתי כל כך‬

                                                    ‫טוב בלילה ו —״‬
‫"לא‪ ".‬ריצ'ר פנה אליו‪" .‬כשהאינסטינקט אומר לך שמשהו לא‬
‫בסדר‪ ,‬משהו לא בסדר‪ .‬תמיד תקשיב לבטן שלך‪ .‬זה מה שיציל אותך‬

                           ‫מלהיגרר למכונית של בריון זה או אחר‪".‬‬
‫"האישה העמידה פנים שהיא מסתכלת על חלון ראווה‪ .‬באלכסון‪,‬‬
‫מול הכניסה לבניין שלי‪ .‬זה בית מרקחת בעיקרון‪ ,‬אבל מוכרים שם‬
‫גם כל מיני דברים מפונפנים‪ ,‬אז הם קוראים לעצמם פרפומריה‪ .‬יש‬
‫שם נרות ודובונים קטנים וחפצי נוי לבית‪ .‬וחלון הראווה מתחלף כל‬
‫שבוע‪ .‬עכשיו זה ג'ונגל‪ .‬שבוע שעבר זה היה חוף ים‪ .‬שבוע לפני כן‬

                                           ‫משהו שקשור לג'ירפות‪".‬‬
‫ריצ'ר הסתכל מעבר לפינה וזיהה את החנות שרת'רפורד תיאר‪.‬‬
‫איש לא עמד לידה‪ .‬הוא סקר את המדרכה בשני הכיוונים‪ .‬אף אחד‬
‫מהאנשים שהוזעקו מתחנת הדלק לא היה שם‪ .‬אף אחד מהאנשים‬

                                       ‫מהמארב שבוטל לא היה שם‪.‬‬
‫"היא איננה‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬ואין שם אף אחד מאתמול‪ .‬עכשיו‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101