Page 7 - MINHAT SHALOM
P. 7
מנחת שלום
מסכת -ראש השנה
סימן א
שטרי חוב המוקדמין
בב"מ פריך מוקדמין אמאי פסולים נהי דלא גבי מזמן א) תנן במתני' ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן
ראשון ניגבו מזמן שני ,ותירץ ריש לקיש במחלוקת שנויה ראש השנה למלכים ולרגלים ,ובגמ' למלכים
ור"מ היא דקניס היתירא אטו איסורא דס"ל דשטר למאי הלכתא אמר רב חסדא לשטרות דתנן שטרי חוב
שכתוב בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן המוקדמין פסולין ,ופירש"י לפי שרצה לטרוף לקוחות
ולא את הריבית וה"נ הכא קנסינן ליה ולא גבי בו ,ור' שלקחו שדה מן הלוה מזמן שבשטר ושלא כדין הוא שהרי
יוחנן אמר אפילו תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן קדמה מכירה להלואה ובשטר מעיד שהלואה קדמה,
ראשון ,ויש נפ"מ בין ר"ל לריו"ח לענין אם השטר כשר לפיכך קנסוהו מלגבות בו ולא יטרוף אפילו מזמן המלוה
לגבות בו מבני חרי ,דלר"ל דפסל מטעם קנס א"כ שייך ואינו אלא כמלוה על פה שאינו גובה מן המשועבדים
קנס זה אף לענין בני חרי ,אבל לריו"ח דהטעם משום עכ"ל ,ובתוס' בד"ה שטרי כתבו דבשלהי איזהו נשך
גזירה שמא יגבה מזמן ראשון הרי גזירה זו לא שייכא פירש"י דפסולין לגבי משעבדי אבל מבני חרי גבי ולא
רק לענין שלא יגבה ממשועבדים כלל אבל שיפסול השטר יתכן וכמו שפירשנו שם ,ורבים ראו כן תמהו למה להו
שלא לגבות בו מבני חרי באין הלוה מודה לזה אין טעם לתוס' להביא ממרחק לחמן והרי מבואר כן ברש"י קמן
כלל ,ולפ"ז י"ל דמה שכתב רש"י שם בב"מ גובה מבני שכתב שאינו גובה ממשעבדי אלא הרי הוא כמלוה על
חרי לא כתב כן אלא אליבא דר' יוחנן דקי"ל כוותיה, פה ומיניה דמבני חורין כן גובה ,ובמהרש"א כתב ליישב
אבל הכא דכתב רש"י לפיכך קנסוהו מלגבות בו ולא דמפרש"י דהכא אינו מוכרח דגובה בשטר זה אפילו
יטרוף אפילו מזמן המלוה ואינו אלא כמלוה על פה מבני חרי אלא דהוי כמלוה על פה וגובה מבני חרי בלא
עכ"ל ,הרי דכתב דמטעם קנס פסול והיינו כריש לקיש שטר אם הודה הלוה ע"ש ,היינו דמ"ש רש"י שגובה
ולכן כתב שאינו רק כמלוה ע"פ שהשטר פסול לגמרי מבני חרי זה דוקא אם הודה הלוה שחייב לו ,אבל אם
כופר בשטר אין גובין בו כלל ואפילו כמלוה ע"פ ,ולכך
ולא גבי אפילו מבני חרי יעו"ש. הביאו התוס' דמרש"י בב"מ מבואר דגובה מבני חרי
ואע"פ שאיני כדאי וראוי להשיב על דברי המהרש"א היינו דהשטר עצמו כשר לגבות בו מתורת שטר ואין
והעל"נ מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך הלוה יכול לכפור בשטר דמצי המלוה לטעון שטרך בידי
ולענ"ד א"א לפרש כן דא"כ היה לרש"י לכתוב ולא גובה מאי בעי ,וביטלו את השטר רק לענין לגבות ממשעבדי,
בו ומדכתב "ואינו גובה בו ממשעבדי" משמע דתורת וע"ז פליגי התוס' וס"ל דשטר מוקדם פסול לגמרי ואין
שטר עליו לגבות בו מבני חורין ,ונפ"מ דלא מצי
למיכפריה דהא מצי א"ל שטרך בידי מאי בעי וכמו תורת שטר עליו לגבות אף מבני חרי.
שיתבאר מזה לפנינו בס"ד ,והיותר תימה אצלי הם דברי ועיין בערוך לנר שכתב דכפירוש המהרש"א מורין דברי
העל"נ דאמאי לא פירש"י הכא ג"כ כריו"ח דקי"ל רש"י קמן שכתב "דהוי כמלוה על פה" משמע
כוותיה דכשר לגבות בו מבני חורין כדפירש בב"מ ,ומ"ש שהשטר לא נחשב ופסול לגמרי וא"כ גם מבני חרי אינו
לדייק מלשון רש"י שכתב "קנסוהו" מלגבות בו דפירושו גובה בו ,אלא שהוקשה לו דא"כ דברי רש"י סתרי
אזיל לריש לקיש לא ראיתי מזה שום הכרח דיעויין אהדדי בין מ"ש קמן למ"ש בב"מ דתורת שטר עליו
ברמב"ם ריש פכ"ג מהלכות מלוה ולוה שכתב שטרי חוב לגבות בו מב"ח ,וכתב העל"נ ליישב וזת"ד דהנה התם
