Page 10 - MINHAT SHALOM
P. 10
שלום א ןמיס מנחת ד
וגם הלח"מ בפ"א מהלכות גירושין הכ"ה הביא את בעצמו ולעולם לא יבוא לידי טריפת לקוחות שלא כראוי,
דברי הרא"ש ותמה עליו אטו אם הקדים הזמן באופן שאינם נפסלין בהכי ,הלכך שטר כשר ועדים
גרע טפי ממאי דאין בו זמן כלל ,דהא לריו"ח דקי"ל כשרים הם לגבות בו מבני חורין לדעת רש"י וסייעתו,
כוותיה הוי חששא משום שמא יחפה על בת אחותו ,והרי ומיניה דאם הקדימו הזמן במזיד שטר פסול הוא אף
טפי איכא למיחש לחיפוי כשאין בו זמן כלל מכתב בו לדעת רש"י ודעימיה משום דהעדים נפסלים בהכי והוי
זמן מוקדם ,דהא מוקדם לכל הפחות אהני לשבוע חספא בעלמא ,וכ"ה בריטב"א ובשא"ר קמן ובב"מ
דלקמיה משא"כ באין בו זמן כלל ,והיה סגי לן למימר יעב"ד ,ועיין בב"י שהביא בשם הריב"ש בסימן רס"ד
דמוקדם דינו כאין בו זמן שלא תנשא בו לכתחילה אבל שכתב דע"כ לא אמרו דגובה מבני חרי אלא כשלא
לעשותו כגט בטל מנ"ל ,ומ"ש מהר"ר ישראל דמוקדם הקדימו העדים זמנו בכוונה אבל אם הקדימו זמנו
גרע מאין בו זמן ,דכשאין בו זמן גבי לכל הפחות מבני בכוונה ודאי אפילו מב"ח אין גובין בו שהרי העדים
חרי משא"כ כשהקדים הזמן דהוי חספא ,צ"ע דאין טעם פסולים שחתמו שקר ,וכן העלה על שולחנו הטהור שם
הזמן בגט משום לקוחות דאם זה היה הטעם ודאי עדיף
טפי אין בו זמן ממה שהקדים בו הזמן דכשאין בו זמן בסעיף ח'.
כלל לא גבי מלקוחות משא"כ בשטר מוקדם דטרף ג) ולמאי דכתיבנא יש לבאר עוד איזה ענין בס"ד
מלקוחות שלא כדין ,אבל זמן בגט משום שמא יחפה על דיעויין בטור סימן קכ"ז מאה"ע ס"ב
בת אחותו הוא שנתקן וא"כ היכי גרע כשיש בו זמן שהביא בשם תשובת אביו הרא"ש ז"ל (כלל מ"ה סימן
מוקדם להיכא דלית ביה זמן כלל ודבר קשה הוא זה ו') שכתב שאם נתגרשה בגט מוקדם ולא נודע פסולו
עד שקידשה אחר דלא תפסי בה קידושי שני ואינה
יעו"ש שהניח כ"ז בצ"ע. צריכה גט ממנו ומותרת לחזור לראשון ,ובב"י כתב
והב"ח שם כתב ליישב את הרא"ש וזת"ד ,דודאי אף דדעת הרא"ש דסובר דמוקדם בטל הוי תמיהה טובא
הרא"ש סובר דקידושי שני הויין קידושין ד"ת דהא פסול מוקדם לא הוי אלא מדרבנן ,וא"כ צ"ע מאי
וצריכה גט ממנו ,מיהו אין זה אלא היכא דהשני נודע לו אולמיה דגט מוקדם להיות בטל טפי משאר פסולי
הפסול שהיה בגט ואפ"ה קידשה לו ,אבל הך עובדא דרבנן ,וכ"נ דעת הרמב"ם ז"ל דלא עדיף פסול מוקדם
דהרא"ש איירי שלא נודע פיסולו עד אחר שקידשה שני משאר פסולי דרבנן שהרי כתב בפ"א מהלכות גירושין
ואילו ידע הפסול ושהיא אסורה לו אף לאחר שקידש לא הכ"ה דגט מוקדם פסול ,וכללא כייל לן הרמב"ם שם
היה מקדשה ,וא"כ כל כה"ג קידושי טעות הם דקי"ל בפ"י ה"ב דכל מקום שיכתוב פסול ה"ז פסול מדברי
דאפילו בנה מורכב על כתפה יוצאה בלא גט ומותרת סופרים ואם נישאת לא תצא ,ומדסתם דבריו בפ"א
לחזור לראשון ,ולכן הביא רבינו דהרא"ש פסק דין זה משמע דכל מוקדם לא הוי אלא פסול ואפילו נכתב בי'
כשלא נודע פסולו עד שקדשה אחר אלמא דוקא בכה"ג לחודש וכתבו בו ה' ,וכ"כ מהר"ר ישראל בכתביו (תה"ד
דאל"כ היה לו לקצר ולומר אם נתגרשה בגט מוקדם ח"ב סימן י"ג) שזו היא דעת הרמב"ם ,וכתב עוד שם
וקידשה אחר לא תפסי בה קידושי שני ואינה צריכה גט דטעמו של הרא"ש דסבר כדברי התוס' בב"מ דע"ב
ממנו ומותרת לחזור לראשון אלא ודאי כדאמרן ובהא לא ע"א בד"ה שטר שכתבו שם דבשטר מוקדם לא גובה
אשכחן מאן דפליג עליה ,ולכן נראה להלכה דבשעת
אפילו מבני חרי ,משמע דכמו חספא בעלמא הוא.
הדחק דהלך השני לדרכו או חזרה לראשון לא תצא. ועל טעם זה של הר"ר ישראל כתב הב"י ומ"מ אכתי
ודברי הב"ח צל"ע דאם איתא דזו כוונת הרא"ש א"כ קשה לי דמנא ליה להרא"ש שהעמידו חכמים
מה הוסיף ומותרת לחזור לראשון והיה די לו דבריהם בפסול זה להחשיבו כחרס גם לענין גט אשה
במ"ש דלא תפסי בה קידושי שני ואנן ידעינן ממילא שנמצאו עוקרים דבר תורה שאם פשטה ידה וקבלה
דמותרת לחזור לראשון ,אלא ע"כ דהרא"ש ז"ל אתי קידושין מאחר שלא תצטרך גט ,ועוד דמאחר
להורות לן דגירושי ראשון לא חלו כלל והגט בטל הוא דלהרמב"ם אינו פסול אלא מדרבנן הוה ליה להרא"ש
ועדיין אשתו של ראשון היא וא"צ שום קידושין מבעלה ז"ל למיחש לדבריו ולא להתירה בפשיטות כשקיבלה
הראשון ואף לחומרא כנלע"ד לדייק מדבריו ,וראיה לזה קידושין משני וצ"ע ,וסיים שם הב"י דגם הר"ן
מדברי הרא"ש גופיה שכתב שם בתשובתו הנ"ל לדון והרשב"א ז"ל לא ס"ל כהרא"ש אלא דגט מוקדם פסול
אמאי לא חיישינן לקלא דיאמרו שיצאה מהשני בלא גט הוא ולא בטל וכדעת הרמב"ם ,וע"ע שם בפרישה שכתב
אחרי שיצא עליה קול שנתגרשה מהראשון ,ותירץ דכל בשם מו"ר המהרש"ל וחלילה לסמוך על דברי הרא"ש
כה"ג הו"ל קול ושוברו עמו שהקול שיצא מחמת בזה שהרי פסול הגט אינו אלא מדרבנן וא"כ חלו קידושי
שגירשה באותו גט הרי הוברר "שגט זה היה בטל
שני מדאורייתא יעש"ב.
