Page 8 - MINHAT SHALOM
P. 8
שלום א ןמיס מנחת ב
שאינו גובה מן המשועבדים עכ"ל ,ואם איתא המוקדמים פסולין שהרי טורף בהן לקוחות שלא כדין,
כהמהרש"א והעל"נ א"כ למה ליה לרש"י לכתוב "ואינו ולפיכך קנסו אותו חכמים ולא יגבה בשטר מוקדם אלא
גובה בו מן המשועבדים" וסגי ליה רק לכתוב ואינו אלא מבני חורין גזירה שמא יטרוף בו מזמן ראשון שהקדימו
כמלוה על פה ותו לא דהרי פשיטא שאין לו לגבות בו עכ"ל ,מבואר דאע"פ דנקט הרמב"ם כטעמו של ריו"ח
ממשעבדי וכנ"ל ,אלא ע"כ דרש"י בלשונו הזהב בא דשטר מוקדם פסול שמא יטרוף בו מזמן ראשון אפ"ה
להורות דרק כלפי משעבדי הוא דלא חשיב כשטר לטרוף נקט להאי לישנא דקנס ,וע"כ דלשון זה של קנס שייך
בו מלקוחות אבל הא מיהת לגבי בני חורין שטר מעליא אף לריו"ח דקי"ל כוותיה ,דסו"ס שטר זה היה לו להיות
הוא ושפיר מצי המלוה לטעון שטרך בידי מאי בעי וככל כשר מכאן ולהבא אף לגבות ממשעבדי ואמאי פסלוהו
החזון הנ"ל ,ועפ"ז סרה תמיהת העל"נ שכתב דלא מצא חכמים ,וע"כ דמתורת קנס נגעו בו ,אבל הא מיהת
כן ברש"י בב"מ שגובה בו מב"ח וכתב רק שאינו טורף
מן המשועבדים ,אבל שגובה מב"ח לא הוזכר שם ואולי תורת שטר עליו לגבות בו מבני חורין.
שבפירש"י של בעלי התוס' היה כתוב גם ברש"י כפירוש וסייעתא לדברינו הם דברי השו"ע בסימן מ"ג
ריב"ם שפירש להדיא שגובה בו מב"ח ,ולמאי דכתיבנא מחו"מ שבסעיף ז' העתיק את לשון
לדייק מהאי לישנא דכתב רש"י שאינו גובה בו הרמב"ם שאינו גובה בשטר מוקדם ממשעבדי שמא
ממשועבדים הרי דמבואר ברש"י התם והכא דמב"ח כן יגבה מזמן ראשון וכטעמו דריו"ח ואעפ"כ כתב דהיינו
גובה בו ודוק ,ודרך זו ברש"י ז"ל עדיפא לן שלא יסתרו טעמא שאינו גובה בו ממשעבדי מכאן ואילך משום קנס,
דבריו אהדדי למ"ש בב"מ ,ופירש כאן כמו שפירש ועיין שם בסמ"ע סק"י שכתב דאפילו אם יקחו הב"ד
בב"מ למאי דקי"ל כריו"ח ,ודלא כמ"ש העל"נ ליישב השטר בידם ולא יתנו לטרוף מזמן ראשון או שיכתבו
ב"ד על השטר שטר זה לא יטרוף בו כי אם מזמן זה
דבריו דוק ותשכח. אפ"ה אינו גובה ממשועבדים משום קנס כיון דמתחילת
ב) ונראה דלהבנה זו שכתבנו בפירש"י נחית נמי כתיבתו היה ראוי ועומד לטרוף בו מזמן ראשון ,ועיין
הגרי"ז (בקונטרס על קידוש החודש עמוד בש"ך סקי"א שכתב דזה דמי להא דאיתא התם בסימן
ח') ,דהנה על מ"ש רש"י דהא דקבעו ר"ה למלכים מ"ה סי"ד דשטר שנראה פסולו בב"ד שוב אין לו
הוא כדי שלא יהא ספק על השטר אם מוקדם הוא או תקנה ,ומ"מ כתב שם השו"ע בהמשך דבריו שגובה בו
מאוחר כתבו התוס' בד"ה לשטרות דמשמע מפירש"י מבני חורין ,ואם יטעון הלוה פרעתי דינו כטוען כן
דמספק היינו חושבים אותו למוקדם ופסול ,והקשו בשאר שטרות שאינו נאמן משום דא"ל שטרך בידי מאי
התוס' על רש"י דבלאו תקנה זו נמי לא יפסיד המלוה בעי ,ואם טעין לא היו דברים מעולם הוחזק כפרן ע"ש,
כיון שאין לפסול שטר מספק וכדמוכח מסנהדרין דף וע"כ דלגבי בני חורין שטר מעליא הוא דאל"כ מה שייך
ל"ב ע"א דאיתא התם שטר חוב שכתוב באחד בניסן לומר שטרך בידי מאי בעי ואמאי הוחזק כפרן ,ורק לגבי
והוזמו העדים כשר חיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו ,וכן משועבדין הוא שקנסוהו מפני הפסד לקוחות ,ועיין שם
בב"ב קע"א ע"א קאמר שטר שזמנו כתוב בשבת או בי' בש"ך שכתב שאם המלוה בעצמו כתב עליו קודם שנראה
בתשרי כשר שאני אומר איחרוהו וכתבוהו ,וכתב הגרי"ז בב"ד שלא ניתן לטרוף בו אלא מזמן דהשתא כשר,
ליישב דיסוד הדין מה שמעמידין את השטר בחזקת ומיניה דבתורת שטר הוא שגובה בו ולכן מהני בכה"ג
כשרות ואין פוסלין אותו מספק הוא מההיא הלכתא
דעדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן לטרוף בו אף מלקוחות מכאן ואילך וז"פ.
בבית דין ,וא"כ כל זה הוא במה שנוגע לעצם העדות, וא"כ זה יהא הביאור נמי בדברי רש"י קמן דרק
אבל כיון דלפי רש"י שטר מוקדם כשר הוא לגבות בו ממשעבדי הוא דלא מצי לגבות בו אבל מבני חרי
מבני חורין ורק שאין גובין בו ממשועבדין ,א"כ גם אם שטר מעליא הוא וגובה בו כדין שטר דעלמא דלא מצי
השטר מוקדם מ"מ עצם העדות של השטר קיימת, הלוה לטעון פרוע או להד"מ משום דא"ל שטרך בידי
ולענין לגבות בו ממשעבדי דיש ספק על השטר הרי זה מאי בעי ודלא כהמהרש"א והעל"נ שכתבו דלא מצי
ככל ספיקא דממונא דלא מגבינן מספיקא ,ועפ"ז ליכא לגבות אלא כשמודה הלוה דז"א וכמשנ"ת בס"ד ,וקנס
ראיה מההיא דסנהדרין ובב"ב דאמרינן שמא איחרוהו שכתב רש"י זה שייך אף לדעת ריו"ח דקי"ל כוותיה
וכתבוהו נגד רש"י ,דהתם הספק הוא לבטל עדותם וכנ"ל ,ומ"ש רש"י ואינו אלא כמלוה על פה ,לאו
לגמרי וע"ז שפיר שייך הא דנעשה כמי שנחקרה עדותם למימרא דדינו כשטר פסול לגמרי ,אלא כוונתו לומר
בב"ד לתלותו במאוחר ולקיים עדותם ,משא"כ הכא דאין גובה בו ממשעבדי ,אבל ה"נ דתורת שטר עליו
דעדותם ממנ"פ קיימת אלא שיש ספק על השטר אם לגבות בו מבני חורין כדין שאר שטרות דעלמא ,וכן
מדוקדק מלשון רש"י שכתב ואינו אלא כמלוה על פה
