Page 13 - MINHAT SHALOM
P. 13
ז שלום א ןמיס מנחת
משום שעברו על איסור דרבנן שאסרו לחתום על גט נפסלין מן התורה ,דהיינו דאם עברו על איסור דרבנן
שאין בו זמן ,ומדכתב זה הטעם ושייר לעדות שקר כשרים הם מה"ת לגיטין וקידושין ,ומה שדייקו האב"מ
דעי"ז פסולים הם מה"ת וכמש"ל בשם מהר"ם שיק והאחרונים מדברי הטור ותמהו עליו האיך נהרגת
ע"כ דבאין בו זמן אין בזה משום עדות שקר וכמשנ"ת מספק ,יעויין בב"ח שכתב לבאר דהטור לא קאי על
קטלא אלא על שאר דברים ,דאם לא הביאה ראיה מתי
בס"ד ודו"ק היטב. נתגרשה בניה יהיו ספק ממזרים ותיאסר על השני
ואע"פ דהרמב"ם בפסקיו פ"א מהלכות גירושין הכ"ה מספק וגם צריכה חליצה מספק דמחמירינן בה הני
כתב דמוקדם פסול וכל מקום שכתב פסול חומרי וכנזכר בב"י ג"כ בשם הרא"ש ז"ל ,ומסתברא
היינו מדרבנן וכדמוכח למעיין בדבריו בריש פרק י', כדבריו דהא הטור לא יכתוב מילתא דליכא בה נפקותא
אפשר דהרמב"ם בפסקיו חזר בו ממ"ש בפהמ"ש ,אבל לדינא בזמננו ,ועיין בב"י בסימן שי"ז מאו"ח שכתב
הרא"ש ז"ל שפיר מצי למיסבר כמש"ל דכל שהקדימו
הזמן במתכוין וחתמו על הגט במזיד בטל הוא משום דהטור לא עוסק בהלכות שאינם נוהגים בזמן הזה.
ה) וסייעתא לדברינו דעדות שקר שייכא רק במוקדם
עדות שקר. ולא באין בו זמן הם דברי הרמב"ם
אולם אחרי משנה העיון שפיר מצינן להשוות בין דעת בפהמ"ש שם בגיטין שכתב לפרש מתני' וז"ל ,נכתב ביום
הרמב"ם לדעת הרא"ש ונבוא לבאר את הענין ונחתם בלילה וכו' ידוע שהיום הולך אחר הלילה לפיכך
בס"ד ,דהנה המעיין ברא"ש שם בגיטין בסימן ט' יראה נכתב ביום והעיד בו בלילה יהיה עדות שקר ["היא
שהכשיר בשעת הדחק גט שנכתב ביום ונחתם בלילה, עדות בטלה" גירסת הרמב"ם הנדפס במאירי] לפי
וגט זה לכאורה מוקדם הוא וא"כ צ"ע אמאי לא יהא שהוא משנה זמנו ור"ש מכשיר וכו' ע"כ ,ודבריו צ"ב
בטל וכמו שפסק הרא"ש בתשובה גבי גט מוקדם, אמאי כתב דטעם הפסול במוקדם הוא משום עדות שקר
ובקושיא זו כבר עמד הב"י ותירץ דיש לחלק בין גט והא איכא טעמא בגמ' משום שמא יחפה על ב"א
שנכתב ביום ונחתם בלילה לגט מוקדם ,דכשנכתב ביום לריו"ח או משום פירות לר"ל וכדאיתא להדיא בש"ס,
ונחתם בלילה היום הכתוב בגט קושטא קאמר דהא וא"כ אמאי שבק הרמב"ם טעם המפורש בגמ' וכתב
באותו יום נכתב ,משא"כ כשהקדים בשעת הכתיבה את
הזמן כיון שכתב שקר גט בטל הוא יעב"ד וזה מעין טעם משלו.
מש"ל ג"כ ,ולפ"ז י"ל דלעולם בהקדים הזמן וכנידון וראיתי למהר"ם שיק שם שיישב את הרמב"ם עפ"ד
הרא"ש בתשובה גם הרמב"ם יודה דהגט בטל משום הרמב"ן דלא אמרינן דעדות שקר היא או
עדות שקר ,ומ"ש הרמב"ם בפסקיו דגט מוקדם פסול חתמו שקר רק כשיש איזו נפ"מ בעדות זו הלא"ה
היינו כנידון שבמשנה ובגמרא שנכתב ביום ונחתם בלילה אע"פ דידוע לנו ששיקרו בדבריהן אין נפסלין בהכי,
וכמבואר שם בדבריו ,דכיון דבעת הכתיבה זה היה זמנו ולפ"ז כתב המהר"ם שיק דריו"ח ור"ל אתו למימר לן
כל כה"ג לא חשיב עדות שקר וכמ"ש הב"י בדעת מאי נפ"מ תהא בחתימתן שתקרא עדות שקר ,דריו"ח
הרא"ש ,וא"כ הרמב"ם שחזר בו בפסקיו ממ"ש אמר דעי"ז מצי לחפות על ב"א ור"ל אמר דבשקר זה
בפהמ"ש יתבאר כך ,היינו דכל כה"ג שנכתב ביום איכא הפסד פירות ,וסיים שם והרמב"ם העדיף לומר
ונחתם בלילה אין להחשיבו כבטל ומשום עדות שקר אלא
כפסול ומהטעם הנ"ל ,אבל בהקדים הזמן ה"נ דגם הטעם של עדות שקר דהוי פסולו מדאורייתא יעו"ש.
אבל הא מיהת שמעינן וחזינן מדברי הרמב"ם
הרמב"ם יודה דבטל הוא ומהטעם שכתב בפהמ"ש. דחתימה שתחשב כעדות שקר אינה אלא בגט
ואע"פ דהרמב"ם שם כתב להאי דינא דנכתב ביום מוקדם אבל לא בגט שאין בו זמן ,והיינו טעמא דכשהוא
ונחתם בלילה וגם הוסיף להאי דינא דגט עומד בכ' לחודש וכותב בו א' והעדים חותמין על גט
מוקדם ובתרווייהו כתב דהגט פסול ,וכמ"ש הב"י בשם זה הרי דמשקרים הם בעדותם דהא א"א לה להתגרש
ר' ישראל דגם אם כתבו בי' לחודש והקדימו לה' דלדעת בגט זה בא' לחודש שהרי עומדים הם בכ' לחודש לכן
הרמב"ם יש להכשיר ,י"ל דכוונתו רק בכה"ג שהיו פסולים הם לעדות גט זה ,משא"כ כשאין בו זמן אע"פ
מוטעין וכיו"ב שלא נפסלו העדים עי"ז ,אבל אם דאית ביה הני חששות דריו"ח ור"ל מ"מ אין לפוסלו
הקדימו במזיד וחתמו פסולים הם ובטל הגט וכנ"ל ,עוד משום עדות שקר דהא בשעת חתימתן אמת חתמו דהא
י"ל דמ"ש הרמב"ם מוקדם פסול כוונתו למאי דאמרינן מצי הבעל למוסרו באותו יום וז"ב דו"ק ותשכח ,והאמת
שם בגיטין דף י"ח שכתבו הזמן הנכון בעת כתיבת הגט דגם מדברי האב"מ הנ"ל יש להוכיח חילוק זה דהא מה
אלא שחתמו לאחר עשרה ימים יעו"ש ,ובכה"ג הרי כתב שפסל את העדים שחתמו על גט שאין בו זמן הוא
