Page 14 - MINHAT SHALOM
P. 14
שלום א ןמיס מנחת ח
אלמא כי ליכא זמן לא קטלינן לה עכ"ל ,וכתב הקצות הב"י דגם לדעת הרא"ש הוי גט כשר בשעת הדחק,
לפרש את דברי רש"י ע"פ הנ"ל ,והיינו דאע"פ שגט וה"ט דכיון דזמן הכתוב בו היה בזמן כתיבתו אין בזה
שאין בו זמן כשר זה מפני שדינו כהודאות והלוואות, משום עדות שקר וכ"ה ברמב"ם פ"ט הלכה כ"ז
אבל היכא דנראה דהדין מרומה שוב דיינינן ליה בדו"ח יעב"ד ,ויש להוסיף איזו מטעמת לדבר זה דכיון דלאו
ומדאורייתא ,וכיון שאין בו זמן ע"י שמחקה אותו הרי כו"ע גמירי דאסור לחתום על גט זה הו"ל כאנוסים
שחסר בעדות הראויה להזמה דהא א"א לקיים בו דרישה שאינם נפסלים בהכי ,אבל כל היכא שעומדים ביום כ'
וחקירה ,ולכן כל שלא הביאה עדים לדבריה קטלינן לה לחודש וכתב א' לחודש והעדים חותמים עליו במזיד גט
כיון שיש מעשה רמאות וממילא בטל גיטא בכה"ג שאין בטל הוא גם להרמב"ם וכמש"ל ,ואפשר דהכי הבין
הרא"ש בדברי הרמב"ם ובזה תתיישב לן תמיהת הב"י
בו זמן ומהטעם הנ"ל הלכך קטלינן לה.
ולפ"ז מתבארים לנו דברי הרא"ש בתשובותיו בטוטו"ד למה הרא"ש לא חשש לדעת הרמב"ם ודו"ק היטב.
דזמן בגט הוא מדינא דהא משפט אחד יהיה ו) ויש להוסיף על הדברים הנ"ל דיעויין בההיא
לכם כתיב ,ועיין שם בחת"ס שחיזק הנחה זו דהא ילפינן שמעתא דגיטין שהקשו שם המפרשים מה
דבר דבר מממון לגבי עדות של דבר שבערוה ,וא"כ גם מקשו שם בגמ' מפני מה תיקנו זמן בגיטין והא בעינן
בגט צריך לעדות שאתה יכול להזימה וזה מתקיים ע"י ליה בכדי שתהא עדות שאתה יכול להזימה כמו בכל
כתיבת הזמן בגט ,ומ"מ באין בו זמן כלל כשר הוא עדות שהיא מה"ת וזמן הוא חלק מדרישה וחקירה,
משום דרבנן הפקיעו האי דינא דדו"ח בגיטין ודנוהו וכתבו ליישב ע"פ דברי הנמו"י בסנהדרין ר"פ דיני
כהודאות והלואות ,וכל זה באין בו זמן כלל או בנכתב ממונות שכתב על הא דאמרינן התם דדיני ממונות לא
ביום ונחתם בלילה דעדיין לא מוכח דהוא דין מרומה, בעו דו"ח שלא תנעול דלת בפני לווין ,דאע"פ
אבל היכא דמקדים הזמן במזיד והו"ל כמסירת עדות דמדאורייתא גם בד"מ בעינן דו"ח דהא מקרא מפורש
שקר וכמשנ"ת לעיל א"כ יש לדונו כדין מרומה דהא הוא משפט אחד יהיה לכם ,מ"מ רבנן תיקנו דלא בעינן
רצה להפסידה פירות או לחפות עליה ,וא"כ הדר דינא דו"ח שלא תנעול דלת בפני לווין ,והוסיף שם הנמו"י
לדוכתא דמשפט אחד יהיה לכם ובעינן ביה לדו"ח א"כ גט דמכשרינן אפילו שאין בו זמן מהאי תקנתא
מה"ת ,וכל ששינה בו הזמן שוב א"א לקיים בו עדות הוא דלא בעינן ביה דו"ח דכיון דשכיחי טובא כהודאות
שאתה יכול להזימה וממילא גט בטל הוא ,ולכן פסק והלואות חשיבי ויש כח ביד חכמים לעשות כן משום דכל
הרא"ש שתצא מהשני ותחזור לראשון ,וזה יהא הדין אף המקדש אדעתא דרבנן קא מקדש ובהאי גט אפקעינהו
לרמב"ם וכמש"ל להשוות ביניהם דוק ותשכח כי קיצרתי. רבנן לקידושי מיניה את"ד [ועיין נמי בנמו"י שלהי
ועפ"ז אפשר בס"ד לבאר וליישב את דברי הראב"ד ז"ל יבמות דעשו גיטין כדיני ממונות ולא כדיני נפשות מפני
ובהקדם דיעויין בתוס' גיטין י"ז ע"א שכתבו שאין תחילת דינה על ד"נ] ,מפורש בדברי הנמו"י
בד"ה ר"ל דא"א לגרש בגט מאוחר ואפילו נתנו לה דמעיקרא דדינא זמן הוא מגופו של גט מה"ת בכדי
לאלתר אלא עד זמן הכתוב בו ,אולם ברמב"ם פ"א שתהא עדות שאתה יכול להזימה אלא דרבנן עשו דיני
מגירושין הלכה כ"ה מבואר דאם עבר וגירש בגט גיטין כד"מ ,ויש לפלפל הרבה בדברים הללו יעויין בזה
מאוחר שפיר הוו גירושין מהשתא אלא שאין לעשות כן בחידושינו עמ"ס גיטין סימן כ"ג ומהד"ת סימן כ"ו כי
לכתחילה ,וע"ש בראב"ד שהשיג עליו וכתב א"א טעה
במאוחר שהוא כשר להנשא בו ולא תימא לזמן הגט אלא שם קנו הדברים עיקר שביתתן.
קיימא גיטא בבית דין או שנתנו לה בעדים ולא הזכיר ועיין בשו"ע בסימן ל' מחו"מ ס"א שכתב דהא דלא
לה איחור הזמן מותרת לינשא מיד לפי שאינו יכול בעינן דרישה וחקירה בדיני ממונות זה דוקא
לקלקלה ,ואומר אני שאוכל את פירותיה עד אותו זמן היכא שאין הדין שלפנינו מרומה אבל אם נראה לדיין
ואינה גובה כתובתה עד אותו זמן שלכך איחרו וכמי שהדין מרומה צריך דו"ח להוציא הדין לאמיתו ,וכתב
שהתנה עמה הוא וכל הפוסל גט מאוחר מפריז ומפסיד שם הקצה"ח דכיון דהדין מרומה שוב הוי דו"ח בד"מ
וטועה עכ"ל ,ועיין בנו"כ שם שכתבו דטעמו של כבדיני נפשות וכל שחסר בדו"ח עדותם בטלה היא
הרמב"ם הוא כמ"ש הר"ן דאיכא למיחש לבת אחותו לגמרי ,ועפ"ז יצא ליישב את קושיית התוס' ביבמות ל"א
מפני שתוציא גיטה ותאמר קודם זנות נתגרשתי ואין ע"ב על פירש"י שכתב שם שאחרי שחכמים תיקנו זמן
זמנו של גט מוכיח שהרי ע"כ אנו רואים שהוא מאוחר בגט אם מחקה אותו האשה קטלינן לה אם לא תביא
ראיה שנתגרשה לפני שזינתה דמעמידין אותה על חזקת
והוי כאין בו זמן שלכתחילה לא תנשא בו. א"א יעו"ש ,והקשו התוס' מהא דאמרינן שם בגיטין
גזייה לזמן ויהביה ניהלה מה הועילו חכמים בתקנתם,
