Page 9 - MINHAT SHALOM
P. 9
ג שלום א ןמיס מנחת
ליה שטרך בידי מאי בעי וכו' ,דדיו שנקנסהו שלא לגבות הוא מוקדם או מאוחר לענין לגבות ממשעבדי הרי זה
מן המשועבדין כלל וכו' עכ"ל ,ועיין שם בתשב"ץ ספק ממון בעלמא ואין גובין בו מספק ע"ש ,מבואר
שמבואר שם בדב"ק דמעיקרא דדינא היה לו לגבות אף בגרי"ז דלדעת רש"י קמן שטר מוקדם כשר הוא ועדיו
ממשעבדי מכאן ואילך ,אלא שלגבי זה קנסוהו שלא יגבה כשרים הם ורק שא"א לגבות בו ממשעבדי ומהטעם
בו ממשעבדי כלל ,אבל לגבי בני חורין שלא קנסו נשאר הנ"ל ,ולפ"ז צריך לומר שהתוס' שהקשו על רש"י שאין
עליו תורת שטר גמור ,ולכן לא מצי הלוה לטעון פרוע לפסול מספק לשיטתייהו הוא דאזלי דס"ל דשטר מוקדם
או להד"מ ,וכ"ה ברמב"ן שם בב"מ ובנמוק"י שם כתב פסול לגמרי אף לגבות בו מבני חורין כמבואר בדבריהם
הכא בד"ה שטרי ובב"מ דף ע"ב בד"ה שטר ,וכיון שכן
דלזה הסכימו כל המפרשים. הרי שאין שם עדות כלל ולכן אינו גובה אף מבני חרי,
ומיניה דלדעת התוס' שפסלוהו לגמרי צריך לומר
דהקנס היה לפוסלו מתורת שטר ולכן לא מצי ועיין במה שנכתוב בזה עוד לפנינו בס"ד.
לגבות בו אף מב"ח ללא הודאת הלוה ,וכן מבואר בטור וכמו שכתבנו מוכח ג"כ מהגהות הב"ח שיישב את
בסימן מ"ג ס"ז מחו"מ שזהו שורש מחלוקתם שכתב שם תמיהת המפרשים הניצבת בפתח דברינו דלמה
וז"ל ,ואם הקדים זמן השטר פסול לגבות בו ממשעבדי להו לתוס' להביא ממרחק לחמם דלדעת רש"י השטר
אפילו מזמן ההלואה שיבוא לטרוף בו מהלקוחות שלא כשר לגבות בו מבני חורין מההיא שמעתא דבב"מ והרי
כדין ,לפיכך קנסו אותו שאינו גובה אלא מבני חרי שמא מבואר הכי ברש"י קמן שכתב שאינו גובה ממשעבדי
יבוא לטרוף מזמן הכתוב בו ,אבל מבני חרי מיהא גבי דוק מיניה דמבני חרי כן גובה בו ,וכתב הב"ח דלפני
"ששטר גמור הוא" ואינו יכול לומר פרעתי דא"ל שטרך התוס' לא היה לשון רש"י הנדפס לפנינו מלא יטרוף
בידי מאי בעי וכו' ,ואם טוען לא היו דברים מעולם וכו' עד מן המשועבדים ,ומיניה דבאמת מלשון רש"י
הוחזק כפרן וזה לדעת רב אלפס ורש"י ,אבל ר"י כתב קמן מוכח דס"ל כמ"ש בב"מ דשטר כשר הוא וגובה בו
"שהוא פסול לגמרי" ,וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל מב"ח ולא מצי הלוה לטעון פרוע או להד"מ משום
עכ"ל ,מבואר דמחלוקתם היא האם קנסו רק דלא גבי דא"ל המלוה שטרך בידי מאי בעי וגובה בו מתורת שטר
ממשעבדי ,אבל השטר נשאר בכשרותו ודין שטר עליו וכמש"ל ,והדברים כבר מפורשים להדיא בריטב"א שכתב
כשאר שטרות דעלמא ,או דהקנס היה לפוסלו מתורת וז"ל ,פירש"י פסולין מדין השטר שאינו גובה מנכסים
שטר ,וכן מורין דברי התוס' שם בב"מ שכתבו בזה"ל משועבדים ואפילו מזמן שני ,אבל מבני חרי גבי כדין
דפוסלין משמע דלא גבי ביה כלל ,וע"ש בב"ח שכתב מלוה ע"פ ואינו יכול לומר שלא לוה ,וכן עיקר כדמוכח
דאע"פ דהרי"ף כתב הלכך חשיב כמלוה על פה (וכ"ה בב"מ דאפילו ממשעבדי הוה ס"ד דליגבי מזמן שני אי
ברש"י) וכן פסק הרמב"ם ,משמע ליה להטור דלדידהו לא דגזרו דלמא אתי למיגבי מזמן ראשון ע"כ ,הרי לן
אינו כמלוה ע"פ אלא לענין זה דלא גבי אלא מבני חרי, דשפתי הריטב"א ז"ל ברור מללו דדברי רש"י כלשונם
אבל שטרא מעליא הוה ואינו יכול לומר פרעתי או קמן מורין להדיא כמו שכתב בב"מ דשטר מוקדם תורת
להד"מ ,וכן כתב להדיא בעל התרומות שער נ"ו ,ברם שטר עליו לגבות בו מב"ח ולא מצי הלוה לטעון פרוע,
לדעת ר"י והרא"ש ז"ל שפסלוהו לגמרי שפיר מצי ואפ"ה קרי ליה מלוה ע"פ וזה כמש"ל דכיון דלא גבי
למיטען פרוע או להד"מ ,וע"ש בש"ך סקי"ב ובסמ"ע ביה ממשעבדי קרי ליה מלוה ע"פ אע"פ שגובה בו
מ"ש בזה כי אכ"מ ,וכתב שם הב"י ולענין הלכה כיון מתורת שטר ,וכל זה מורה בעליל דלא כהבנת
דהרי"ף והרמב"ם ורש"י מסכימים לדעת אחת הכי
נקטינן ,וכן העלה שם על שולחנו הטהור וכנ"ל, המהרש"א והעל"נ בפירש"י ז"ל.
והרמ"א שם פליג וס"ל דהעיקר כר"י והרא"ש והטור ועיין בשו"ת הרשב"א ח"ג סימן ג-ד שהאריך להוכיח
ששטר מוקדם שטר כשר הוא ורק שאינו גובה
והריב"ש ז"ל שפסלוהו לגמרי. ממשעבדי ,והסכימה דעתו למה שנתבאר בדעת רש"י
ולכאורה כדברי הני רבוותא ז"ל דנקטי שהשטר פסול והרמב"ם וכן הוא שם בחידושיו עמ"ס בב"מ ,וכ"ה
לגמרי מסתברא שהרי עדים שחתמו על בחידושי התשב"ץ על מכילתין שכתב בזה"ל ,והאי שטר
שטר מוקדם עדי שקר הם ופסולים וא"כ האי שטרא מוקדם דפסול למגבי ממשעבדי ,מצאתי כתוב דאין הלוה
חספא בעלמא הוא ,ובקושיא זו כבר עמדו הראשונים נאמן לומר פרעתי ,ואם יש בו נאמנות נוטל בלא
וכתבו ליישב דמשכחת לה בטעו בעיבור החודש ,אי נמי שבועה ,ונראה לי דדברי טעם הם דכיון דלא מיפסל
כגון שהיו אנוסין מחמת נפשות וכיו"ב ,או כמ"ש שם אלא משום קנסא גזירה שמא יגבה מזמן ראשון ,א"כ
הר"ש והרא"ש בשביעית דסברי העדים שהלוה יפרע תורת שטר עליו לכל ענין לגבי בני חורין ומצי למימר
