Page 12 - MINHAT SHALOM
P. 12
שלום א ןמיס מנחת ו
התוס' אלא דמורה הוא מקום להבנת הרא"ש מדבריהן, מגט שאין בו זמן כלל ,וה"ט דכשיש בו זמן מוקדם
והיינו דכל היכא שהעדים אינם אנוסים או מוטעים וחתמו עליו הרי דעדותן שקר היא ואינו גט וכמשנ"ת,
ובכ"ז חתמו הרי שנפסלו משום דהעידו עדות שקר משא"כ כשלא נכתב בו זמן הרי שאין בחתימתן משום
וכדמוכח שם מדברי התוס' והרא"ש ז"ל וכנ"ל ,ובזה שקר וכמו שעוד יתבאר לפנינו בס"ד ורק שחיסרו
אפשר דכו"ע מודו דפסולם מדאורייתא ולא מתק"ח, בתקנת חכמים שתיקנו לכתוב זמן בגט ובזה אין סברא
וא"כ זה הדין נמי בגט דהגט בטל וכמשנ"ת לעיל, לומר דהגט יהא בטל אלא פסול דהא מדאורייתא ודאי
ואפילו שנדחוק ונאמר דלא להבנה זו שכתבנו נחית דגט כשר הוא ,ולענ"ד זה הביאור בדברי הר"ר ישראל
מהר"ר ישראל ז"ל אלא כהבנת הב"י והלח"מ בדבריו,
מ"מ התירוץ בדברי הרא"ש ז"ל אמת הוא וזה עפמ"ש ז"ל ופירושו לתשובת הרא"ש ודו"ק היטב.
איהו גופיה בב"מ וכנ"ל ,וכ"ה בשו"ת הריב"ש סימן ועפ"ז לכאורה לא שייכא כ"כ תמיהת הב"י ע"ד הר"ר
שפ"ב יעב"ד ,שו"ר בספר גט פשוט שם בסק"ו שכ"כ ישראל דמנא ליה להרא"ש שהעמידו חכמים
בשם הגידולי תרומה שער נ"ו סק"ב ליישב את דברי דבריהן בפיסול זה להחשיבו כחרס גם לענין גט אשה,
הרא"ש וכ"ה באו"ש פ"א מגירושין הכ"ה ע"ש ,ותלי"ת דכל טענתו זו תצדק רק אי נימא דגט מוקדם דינו כגט
שאין בו זמן והו"ל כחיסר בתקנת חכמים וכיון שכן
שכוונתי לדב"ק. תתעצם התימה דמי אמר לן דחכמים העמידו דבריהן
וטפי מזה איתא בשב שמעתתא ש"ג פי"ד ובהרחבה לבטל הגט ולעקור דבר מה"ת שלא תצטרך גט מבעלה
יתירה באב"מ סימן קכ"ז ס"א אות ב' שהביא השני ,ברם לפמ"ש לחלק בין אין בו זמן כלל להקדים
שם את לשון הטור שכתב שפעמים אדם נשוי קרובתו הזמן הרי שאין מקום לקושיא זו דהא כשהקדים הזמן
ותזנה תחתיו וירצה לחפות עליה ויתן לה גט אחר הזנות אינו פסול מדרבנן אלא מדינא הוא פסול משום עדות
ולא יכתוב בו הזמן והיא תאמר קודם הזנות נתגרשתי, שקר ,וא"כ כל כה"ג אינו חסרון רק בתקנת חכמים אלא
אבל כיון שתיקנו לכתוב זמן אם תאמר כן צריכה להביא חסרון בעדות ולכן הגט בטל וא"צ גט משני דוק
ראיה עכ"ל ,מבואר מדבריו דעכשיו שתיקנו זמן אם ותשכח ,ולפ"ז מיושב ג"כ מה שתמה הלח"מ על מ"ש
תזנה ותוציא גט בלא זמן תהא צריכה להביא ראיה ואם הר"ר ישראל ז"ל דגרע טפי כשיש בו זמן מוקדם ממה
לאו קטלינן לה ,והקשה עליו אכתי מידי ספק לא יצאנו שאין בו זמן כלל ,דכל זה יצדק בשטרי ממון ומשום
ודילמא נתגרשה קודם שזינתה והאיך קטלינן לה ,וכתב לקוחות אבל בגט אשה דהטעם של זמן הוא משום חיפוי
האב"מ ליישב ולבאר את דברי הטור כך ,דכיון שאסורים על ב"א וכמו דקי"ל כריו"ח א"כ אדרבה עדיף יש בו
העדים לחתום על גט שאין בו זמן אם עברו וחתמו זמן מוקדם דלכל הפחות מהני לשבוע דקמיה מאין בו
פסולין הן לעדות כמו עדים שחתמו על גט מוקדם זמן כלל דמצי לחפות בו בכל זמן ועידן ,ולמאי דכתיבנא
דפסולין לעדות כיון שאין רשאין לעשות כן ,והיות ואנן בס"ד בביאור דברי הר"ר ישראל ז"ל אין מקום לקושיא
לא ידעינן מתי נחתם ונמסר זה הגט שפיר אמרינן זו ,וה"ט דכיון דתקנת זמן אינו אלא מדרבנן א"כ אם
השתא הוא דאיגרשה וקטלינן לה משום דאיכא חזקת לא כתב בו זמן אין טעם לפסול הגט לגמרי ולעשותו
אשת איש ,מבואר דגם באין בו זמן קטלינן לה וכ"ש כחרס בעלמא ,ואע"פ ששייכא ביה האי חששא של חיפוי
בהקדימו הזמן דהגט בטל והו"ל כזינתה כשהיתה עדיין על ב"א טפי מכשיש בו זמן מוקדם מ"מ אין הנידון
אלא על תק"ח וכיון שכן אינו אלא פסול ולא בטל,
אשת איש. משא"כ בגט מוקדם דחתמו העדים שקר וע"י זה נפסלו
ולכאורה מ"ש האב"מ לדמות אין בו זמן למוקדם לעדות ,א"כ מדינא אינו גט ולכן גרע טפי ממה שאין
דבתרווייהו יש לפסול את העדים לענ"ד
אינו מוכרח ,ונפ"מ רבתי איכא בינייהו וזה עפמש"ל, בו זמן וכמש"ל.
דבשלמא כשהעדים רואים זמן מוקדם על הגט וחותמים ואע"פ דמהר"ר ישראל ז"ל הראה מקור לדברי הרא"ש
עליו הרי שבחתימתם זו מעידים דבר שקר ,שבאותו זמן מדברי התוס' בב"מ דשטר מוקדם כחספא
הכתוב נתגרשה וזה אינו וכיון שכן נפסלו ע"י כך לעדות יחשב והמעיין שם בתוס' יראה דשיטתם היא דאין לגבות
מדאורייתא ,משא"כ כשאין בו זמן מה עדות שקר יש בו ואפילו מב"ח שמא יגבה בו מזמן הקודם שכתוב בו
בחתימתן דהא לא משתמע מזה שקר דאפשר דמסר לה וכ"ז מתקנת חכמים ואף בכה"ג של התוס' שהעדים היו
ביום חתימתו ,ואי משום דעברו אתקנת חכמים ,עדיין יש מוטעים בעיבור החודש או אנוסים מחמת נפשות ובזה
להכשיר את הגט מה"ת וזה עפמ"ש השו"ע והנו"כ שפיר תצדק טענת הב"י דמי יימר לן דגם בגט העמידו
בסימן ל"ד מחו"מ ס"ג דפסולי עדות מדרבנן אינם חכמים דבריהן ,לענ"ד אין כוונת הר"ר ישראל למ"ש