Page 103 - 30322
P. 103
הרגע הנוכחי |103
"אתה פצוע!" זעקה למראה פניי הנפוחות.
"חטפתי מכות בתחתית .שלושה בחורים ,גנבו לי הכול".
"אוי ואבוי! בוא איתי ,נחטא את הפצעים".
נכנסתי אחריה לחדר האמבטיה .בעקבותיי פסע החתול רמינגטון
שניסה להתחכך ברגליי.
היא ניקתה את הדם ממצחי עם גאזה ספוגה באלכוהול .בעוד היא
בתפקיד האחות הרחמנייה ,שאפתי את ריחה ,מסונוור משלל גוני
הבלונד בשערה ומהתנועה של שדיה הקטנים ,שקיפצו תחת החולצה
בהתחככותם בה.
"סאליבן אמר לי שנסעת לרואנדה עם 'רופאים ללא גבולות' .איום
ונורא מה שקורה שם".
קימטתי את מצחי אבל העדפתי שלא לסתור אותה עד שאדע יותר.
"מתי הגעת הביתה?"
"אה ...הערב".
"אני שמחה שבאת לבקר אותי ",אמרה והשליכה את הגאזה לפח.
"רציתי להודות לך על זה שהצלת אותי וגם על המכתב".
התקשיתי להסתיר את הפתעתי.
"סאליבן נתן לך את המכתב שלי?"
"כן ,ברור ",השיבה והביטה בי בעיניה הבהירות" .הוא עזר לי ,אני
קוראת אותו די הרבה".
מעט משחת שיניים נותרה בזווית פיה .לרגע ,בשל האור וזוהר
פניה ,דמיינתי שאני מצמיד את שפתיי לשפתיה.
"תקשיב ",היא המשיכה ונעה בחדרה כדי להתארגן" ,מחכה לי יום
מטורף :שיעורים בג'וליארד ואז צילומים ואודישן ל'קלווין קליין',
אבל נוכל להיפגש הערב אם תרצה?"
"כן ,או־קיי".
היא השאירה את הדלת פתוחה .דרך השתקפות המראות ראיתי את
מתאר גופה הנאה והעירום .היה ברור שנושא הצניע ּות לא מטריד את
מיס איימס ,והתעוזה שלה גרמה לי כמעט לקנא בעצמי.
"אתה יודע מה אשמח לאכול בערב? חזה ברווז בדבש!" היא פרצה
אל המסדרון ,מזילה ריר ,בידה תיק ולראשה כובע צמר.
