Page 99 - 30322
P. 99
הרגע הנוכחי |99
"זה פתגם סיני עתיק .אנחנו חיים פעמיים ,והחיים הש ִניים
מתחילים כשאנחנו מבינים שחיים רק פעם אחת".
הינהנתי.
"כתבתי מכתב לליסה ",אמרתי ומסרתי לו את המעטפה" .תוכל
לתת לה אותו?"
"סמוך עליי ",הבטיח לי ופסע כמה צעדים לעבר החלון" .מה
כתבת לה?"
כשפתחתי את הפה כדי לענות לו ,נרעדתי בעווית קלה .עקצוץ
חלף בקצות אצבעותיי .שמטתי את התליון .ואז גופי נדרך.
הראייה שלי נעשתה מטושטשת ,אבל ראיתי את סאליבן קורע את
המעטפה שזה עתה מסרתי לו.
"מה אתה עושה? חתיכת מנוול"...
קמתי מהכיסא כדי למנוע ממנו להמשיך ,אבל מרגע שהתרוממתי
הרגשתי שרגליי כושלות ,כאילו אני שוקע בחול טובעני.
"נתראה בשנה הבאה ",אמר סאליבן והרים את הסיגריה אל שפתיו.
סערת חשמל תקפה את מוחי ,ואחריה קול יניקה שגרם לי להרגיש
כאילו עור התוף שלי מתפוצץ.
ואז נעלמתי.
