Page 102 - 30322
P. 102
| 102גיום מוסו
מושב מתקפל .הבטתי במסלול שהוצג בחלק העליון של הקרון.
נמצאתי בקו הכחול ,כלומר בקו Aשל התחתית ,הקו הארוך ביותר
ברשת התחבורה של ניו יורק שחיבר בין קווינס לבין צפון מנהטן.
שלושת המנוולים ירדו ברחוב ,125וזה עתה עברנו את רחוב .116
כשהדלתות נפתחו שוב ,גררתי את עצמי לרציף של קת'דרל פארקוויי.
הוא היה כמעט שומם .קפצתי מעל שער ועליתי במדרגות שהובילו
לרחוב .110כמה רחובות בלבד מהדירה של אליזבת איימס!
אין סיכוי שזה צירוף מקרים.
עדיין היה קר וחשוך .על המדרכה ,מחלק עיתונים מילא את
המכונה .שאלתי אותו מה השעה — כמעט שש בבוקר — והבטתי
בתאריך בעיתון 5 .בנובמבר .1995כותרת ענקית חצתה את העמוד
הראשון:
יצחק רבין נרצח בתל אביב במהלך עצרת למען השלום.
קראתי את הכתבה במהירות .ראש ממשלת ישראל נורה בגבו פעמיים
על ידי פעיל ימין קיצוני שהתנגד להסכמי אוסלו .רבין נלקח לבית
החולים אבל מת כעבור כמה שעות .נימת הכתבה הייתה פסימית לגבי
עתיד תהליך השלום.
זה היה טוב מכדי להחזיק מעמד...
.2
אחרי שבדקתי את השם בתיבת הדואר ,צילצלתי בפעמון הדלת של
ליסה.
הצעירה שפתחה לי הייתה שונה ,קורנת .עזבתי אותה בתרדמת,
על ערש דווי במיטת בית חולים .מצאתי אותה עליזה ,רעננה ונמרצת.
אוחזת מברשת שיניים ,בחולצת גבר ותחתוני בוקסר פשוטים שלא
איפשרו לי להתעלם מרגליה החינניות.
"כמה נפלא לראות אותך!" היא קידמה את פניי כאילו היינו
מכרים ותיקים.
הדירה הדיפה ריח קפה.
