Page 162 - 30322
P. 162
| 162גיום מוסו
אני ַמקדימה לפגישה .הכחול המטאלי של השמיים והרוח הקלה
משווים לקצה הדרומי של מנהטן יופי עוצר נשימה.
"שלום ,ליסה!"
אני מזהה את אודרי סו ֹואן ,הצלמת שתנהל את הצילומים .בחורה
כלבבי .אנחנו חולקות את אותה השלמה שקטה .בגיל עשרים היא
חלמה להיות כתבת מלחמה ,ואני רציתי להפוך למריל סטריפ .היום
שתינו מצלמות ל"ראלף לורן".
אנחנו מתחבקות.
"נפלת מהמיטה?" היא שואלת אותי" .שאר הבנות יגיעו רק בעוד
חצי שעה!"
אני מלווה אותה לאוהל האיפור שהצוות הקים במרכז הפארק.
היא לוקחת ממני את החפצים שלי ומציעה לי קפה.
היא מוזגת גם לעצמה .אנחנו שותות את הקפה על ספסל בטיילת.
רצים ועוברי אורח חולפים על פנינו.
אנחנו משוחחות בשמש כמה דקות על רקע המעבורות ,פסל
החירות ואליס איילנד.
על אהבה ,על סקס .על החיים שלנו.
פתאום בחור על רולרבליידס עוצר לידנו .הוא מניח יד על כובעו
כדי לא להסתנוור ומביט צפונה בשמיים בצורה משונה.
כעבור זמן־מה גם אנחנו מסתובבות.
אחד ממגדלי מרכז הסחר העולמי עולה בלהבות.
.3
"זה שום דבר .בטח מטוס קל שפגע בבניין ",מרגיע כלאחר יד רוכב
אופניים.
במשך רבע שעה אנחנו מסתכלות בעמוד העשן השחור שמיתמר
השמימה .אודרי מוציאה את המצלמה שלה ומצלמת את ראש המגדל,
שממוקם פחות ממאתיים מטרים מאיתנו .אחד הרצים מעלה זיכרונות
מהפיצוץ ב־ 1993שהיו בו שישה הרוגים ,אבל כרגע רוב האנשים
חושבים שמדובר בתאונה.
ואז מטוס נוסף מופיע בשמיים .מטוס שלא אמור להיות שם,
