Page 160 - 30322
P. 160
2001
שני המגדלים
[ ]...נדיר מאוד ששני אנשים ירצו את אותו
הדבר בנקודת זמן מסוימת בחיים .לפעמים
זה ההיבט הקשה ביותר בחיי האדם.
— קלייר קיגן
.1
אני מתעוררת מחומצה שעולה בגרוני ,מבעירה את הוושט שלי.
צרבת מחורבנת!
אני פוקחת את העיניים ומציצה בשעון .קצת אחרי שש וחצי
בבוקר .השמש מגניבה קרניים ראשונות מבעד לתריסים .הבחור שישן
לידי נוחר.
פיליפ ,נראה לי ...או אולי דמיאן.
יש לי בחילה וכאב ראש .המחשבות מבולבלות .אני קמה בזהירות
מהמיטה ,מרימה את החזייה ,הג'ינס ,החולצה והז'קט .יוצאת מהחדר
אל חדר האמבטיה .שם אני מתקלחת במים קפואים ,הלם שיעורר את
חושיי.
אני מסבנת במרץ את פניי .עליי להשיב לעצמי את החיוניות
והאנרגיה .לחשוב בצלילות .כרגע חיי בקריסה .אני מרחפת,
מסתחררת ,לא יודעת מה אני עושה .יותר מדי אלכוהול ,יותר מדי
בילויים ,יותר מדי זיונים עם בחורים סתומים ,אחד יותר מהשני.
