Page 17 - 30322
P. 17
הרגע הנוכחי |17
מצאו את המכונית שלו חונה בחזית הבית .הגג הנפתח של
השברולט ֶּבל ֵאייר היה פתוח ,המפתחות מונחים על לוח המחוונים.
במהלך הפסקות הצהריים שלו ,סאליבן אהב לאכול את הארוחה שלו
בישיבה על הסלעים .בתוך זמן קצר הגיעו למסקנה שהוא טבע .על
אף שהים מעולם לא פלט את גופתו חזרה אל החוף ,סבא שלי הוכרז
כמת בטביעה בחוף מיין.
למרות שלא הכרתי אותו ,לעתים קרובות שמעתי את חבריו ומכריו
מתארים אותו כדמות ססגונית וייחודית .את שמו הפרטי ירשתי כשם
אמצעי ,והואיל ואחי הגדול לא רצה אותו — גם ענדתי את השעון של
סאליבן" ,לואי קרטייה טנק" מראשית שנות החמישים ,שעון מלבני
עם מחוגים בצבע כחול.
.3
"קח את שקית הנייר ואת הבירות ,נעשה פיקניק בשמש!"
אבא שלי טרק את דלת הטנדר שלו .שמתי לב שהוא נושא תחת
זרועו את תיק העור המרופט שאמא שלי נתנה לו כשהייתי ילד ,באחד
מימי הנישואים שלהם .הנחתי את הצידנית על שולחן עץ ליד גריל
הל ֵבנים שהיה בנוי במרחק כעשרה מטרים מהכניסה לבית .ריהוט הגן
ושני כיסאות העץ הרחבים שהתלוו אליו שרדו במשך שני עשורים את
כל פגעי מזג האוויר ,אלוהים יודע איך .השמש עמדה גבוה בשמיים,
אבל האוויר היה צלול .רכסתי את הז'קט שלי והתחלתי לפרוק את
כריכי הלובסטר .אבא שלי הוציא אולר שוויצרי מהכיס ,פתח שני
באדווייזר והתיישב על אחד מכיסאות העץ.
"לחיים!" אמר והושיט לי בקבוק.
לקחתי אותו והתיישבתי לידו .בעודי מתענג על לגימת הבירה
הראשונה ,ראיתי מבט מודאג מבזיק בעיניו .לאחר מכן השתררה
דממה .הוא נגס כמה נגיסות בכריך שלו ומיהר להדליק עוד סיגריה.
שרר מתח ניכר ,והבנתי שהוא לא הביא אותי לכאן כדי לבלות אחר
צהריים שקט של אב ובנו ,ושלא יהיו שום ניסיונות דיג או טפיחות על
השכם או דג צלוי בנייר כסף בנוסח איטלקי.
"יש לי משהו חשוב לספר לך ",אמר ופתח את התיק .הוא שלף
