Page 21 - 30322
P. 21
הירושה
העבר אינו צפוי.
— ז'אן גרוז'אן
.1
אוויר הים שעלה מהאוקיינוס היה ממריץ ומטשטש בעת ובעונה אחת.
חזרנו לגן וישבנו משני צדיו של שולחן עץ.
אבא שלי הושיט לי עט נובע ישן ממתכת ,ממורק וחלק מרוב
שימוש.
"עכשיו אתה יודע באילו שתי התחייבויות אתה צריך לעמוד,
ארתור .הכול כתוב במסמך הזה .תרגיש חופשי להסכים או לסרב .יש
לך חמש דקות להחליט ולחתום על המסמכים".
הוא פתח בירה חדשה ,וניכר בו שהתעשת.
נעצתי בו מבט ממושך .מעולם לא הצלחתי לפענח אותו ,להבין
אותו ,לדעת מה הוא באמת חושב עליי .אבל במשך שנים השתדלתי
לאהוב אותו כנגד כל הסיכויים.
פרנק קוסטלו לא היה אבי הביולוגי .אף שמעולם לא דיברנו על
כך ,שנינו ידענו זאת .הוא ידע את זה ,ללא ספק ,עוד זמן רב לפני
לידתי ,אני גיליתי אי־שם בשנות העשרה המוקדמות שלי .למחרת
יום הולדתי הארבעה־עשר ,אמא התוודתה בפניי שבמהלך חורף 1965
היה לה רומן של כמה חודשים עם רופא המשפחה שלנו דאז .האיש —
בחור בשם אדריאן לנגלואה — חזר לקוויבק זמן קצר אחרי שנולדתי.
קיבלתי את הידיעה בשלווה .בדומה לסודות משפחתיים רבים ,נדרש
