Page 71 - 30322
P. 71

‫הרגע הנוכחי ‪|71‬‬

                                                    ‫"מי‪ ,‬דיוויד?"‬
‫נזכרתי בשמו של הגבר ממכתבי האהבה שלה‪ .‬לאחר היסוס‬

                                          ‫החלטתי לנצל את ה ִּפרצה‪.‬‬
‫"כן‪ .‬דיוויד אמר לי שאת שחקנית נהדרת‪ .‬וזה מצוין‪ ,‬כי יש לי‬

                                                   ‫תפקיד בשבילך‪".‬‬
                         ‫היא משכה בכתפיה‪" .‬תפסיק לקשקש‪".‬‬
‫היא בטח נעה בין סקרנות לחוסר אמון‪ .‬ודאי כבר התאכזבה לא‬

                                                        ‫מעט פעמים‪.‬‬
                                            ‫"רגע‪ ,‬אני לא צוחק!"‬
             ‫"יש לי הרבה לקוחות‪ ,‬אני מוכרחה לחזור לעבודה‪".‬‬

                                              ‫לא נתתי לה ללכת‪.‬‬
                               ‫"באמת שיש לי תפקיד בשבילך‪".‬‬
                         ‫היא גילגלה עיניים‪" .‬איזה מין תפקיד?"‬

                                   ‫"תפקיד די מיוחד‪ ",‬התרציתי‪.‬‬
                          ‫"רד מזה‪ ,‬אני לא עושה פורנו‪ ",‬נאנחה‪.‬‬
‫"את ממש לא בכיוון! זה התפקיד הכי לבוש שיש‪ .‬תפקיד של‬

                                                             ‫אחות‪".‬‬
                          ‫"אחות ששוכבת עם המטופלים שלה?"‬
           ‫המוזיקה רעמה‪ .‬הייתי צריך לצרוח כדי שתשמע אותי‪.‬‬

                                                           ‫"לא!"‬
                                          ‫"ששוכבת עם הרופא?"‬
      ‫"לא‪ ,‬היא לא שוכבת עם אף אחד‪ .‬יש לך אובססיה‪ ,‬בחיי!"‬

                                              ‫"לך יש אובססיה!"‬
                                                           ‫"לי?"‬

                                             ‫"לך ולכל הגברים‪".‬‬
‫ניענעתי את הראש והעמדתי פני כועס‪ .‬היא לא הצליחה להסתיר‬

                                                               ‫חיוך‪.‬‬
‫"סליחה‪ ,‬היה לי יום גרוע‪ .‬איזה אידיוט נכנס אליי הביתה וניסה‬
‫לתקוף אותי כשהייתי במקלחת‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬תיהנה‪ ",‬אמרה לי וסובבה‬

                                                            ‫את הגב‪.‬‬
‫ניסיתי לעצור אותה‪ ,‬אבל היא כבר התרחקה אל קצה הדלפק‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76