Page 69 - 30322
P. 69
הרגע הנוכחי |69
"אתה מבין ,אני חי ואתה מת .אתה לא יכול לעשות לי כלום
עכשיו".
אבל כמו תמיד המילה האחרונה הייתה שלו" ,אתה בטוח ,ארתור?"
.9
23:58
כשהגעתי לניו יורק השעה הייתה קרוב לחצות .עצרתי בדרך כדי
לקנות בגדים במידה שלי בחנות "גא ּפ" ברחוב ּבוילסטון :מכנסי
כותנה ,חולצה לבנה וז'קט בד .לא סתם התגנדרתי .הייתי צריך
להיראות ייצוגי כדי להוציא לפועל את המשך התוכנית שלי.
החניתי את האמבולנס "שלי" בסמטה באיסט וילג' ,בין רחוב 3
לשדירה השנייה ,ואז המשכתי אל כיכר סנט מרקס.
זה לא היה המקום הכי שקט במנהטן באותה שעה .רטט מטריד
חישמל את האוויר .המדרכות היו זרועות אשפה ,הבניינים מטים
לנפול ,שורצים פולשים .על מדרגות בתי הל ֵבנים הרעועים נראו
גופים רפויים ,ללא ניע ,שרועים בעיניים עצומות.
למרגלות העצים שלאורך הרחוב היו פזורים מזרקים וקונדומים
משומשים .כתובות גרפיטי גסות כיסו את חזיתות חנויות התקליטים
ומכוני הקעקוע .ובעיקר היו סמים בכל פינה :הסוחרים שהציפו את
השכונה הפיצו באופן גלוי קראק ,הרואין ושלל כדורים .אוכלוסייה
מגוונת — פאנקיסטים זקנים ,יאפים ,מסוממים עם רגל אחת בקבר
— כולם הגיעו לכאן לקנות סחורה לפני שחזרו הביתה להתמסטל או
להמשיך לחגיגות במועדונים שמסביב .במקומות כאלה ,יותר מאי־
פעם ,ניו יורק הייתה העיר שבה הכול יכול לקרות.
במיוחד הגרוע מכול.
0:16
בפינת כיכר סנט מרקס ושדירה ֵאי עצרתי מול "פרנטיק" ,המועדון
שבו קיוויתי למצוא את אליזבת איימס.
המקום היה עמוס מפה לפה וחם כמו כבשן .צמד עם גיטרה־
בס שחט על הבמה שיר של ואן מוריסון .האלכוהול זרם כמים.
