Page 64 - 30322
P. 64

‫‪ | 64‬גיום מוסו‬

‫אותי ובא בכבודו ובעצמו לפתוח את הדלת‪" :‬ארתור‪ ,‬כבר המון זמן‬
                                                   ‫לא ראינו אותך!"‬

‫"טיילתי באירופה‪ ",‬שיקרתי‪" .‬אני יודע שהגעתי באיחור‪ ,‬אבל אני‬
                                             ‫ממש חייב את עזרתך‪".‬‬
                                               ‫"תיכנס‪ ,‬בבקשה‪".‬‬

‫הודיתי לו בלי לטפח אשליות‪ :‬אם הוא מתנהג אליי בנועם‬
‫ובפייסנות‪ ,‬זה בעיקר מפני שהוא הבנקאי של אבא שלי‪ .‬נכנסתי‬
‫בעקבות לנג אל משרדו והסברתי לו שכרטיס האשראי שלי כבר‬
‫לא פעיל‪ .‬ביקשתי ממנו תדפיס של מצבי הכלכלי‪ .‬הוא הנפיק דרך‬
‫המחשב תדפיס של התנועות האחרונות בחשבון‪ .‬במהלך שתי שנות‬
‫"היעדרותי"‪ ,‬התנועות הפיננסיות בחשבון נמשכו‪ .‬לצערי רק בכיוון‬
‫אחד‪ .‬שכר הדירה‪ ,‬דמי ביטוח ותשלומי הלוואת הסטודנטים שלי נגבו‬
‫בקביעות‪ .‬כיוון שבית החולים הפסיק להכניס את משכורתי הצנועה‪,‬‬
‫הבנק משך מחשבון החיסכון שלי כדי לשלם על ההוצאות‪ .‬מהסכום‬
‫שאמא שלי השאירה לי לפני מותה‪ ,‬קרן של חמישים אלף דולר‪,‬‬

                              ‫נשארו היום תשעת אלפים דולר בלבד‪.‬‬
                             ‫"אני מבקש למשוך את כל הסכום‪".‬‬
‫"זה אפשרי‪ ",‬עיווה לנג את פניו‪" ,‬אבל תצטרך לחזור מחר‬

                               ‫ולהפקיד לפחות אלף דולר בחשבון‪".‬‬
‫התעקשתי שעליי לעזוב הערב את בוסטון‪ ,‬ושאני זקוק לכסף‬
‫שהורישה לי אמי‪ .‬לא האמנתי שאשנה את דעתו‪ ,‬אבל הוא הקשיב לי‬
‫וניסה לסדר את העניינים‪ .‬כעבור חצי שעה יצאתי משם עם שמונת‬
‫אלפים דולר במזומן‪ .‬כשנפרדנו‪ ,‬הטמבל הזה אמר לי "משתתף‬

                           ‫בצערך"‪ ,‬כאילו אמא שלי נפטרה השבוע‪.‬‬
‫במבט נרגז יצאתי משם במהירות ועצרתי מונית לדרום דורצ'סטר‪.‬‬

                                                        ‫‪.7‬‬

‫בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס‪ ,‬המתמחים בחדר המיון נדרשים‬
‫להשתתף שלוש פעמים בחודש בסיור מיוחד‪ :‬רכב רפואי נוסע‬
‫לשכונות הנחשלות ביותר בבוסטון כדי לאפשר לכל האוכלוסייה‬
‫גישה בחינם לטיפול רפואי‪ .‬תיאורטית‪ ,‬רעיון יפה‪ .‬בפועל‪ ,‬זה בדרך‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69