Page 85 - 30322
P. 85
הרגע הנוכחי |85
"נפגשנו לא מעט .אני חייבת לומר שהיא לא זזה מהטיפוס הזה.
היא הייתה נחמדה כל כך ,וכל פעם אמרה לי מילה טובה ...אם אתה
שואל אותי ,הוא לא היה שווה שהיא תרצה למות בשבילו ככה".
הזקנה התרחקה ,ממשיכה לדבר אל עצמה.
"ילדה מסכנה ,איזה אסון לרצות למות בגיל צעיר כל כך!"
עצרתי את המונית הראשונה שעברה ברחוב ,צופה בזקנה מהדקת
את החלוק לגופה ברעד.
"הייתי נותנת הכול בשביל לחיות עוד כמה שנים".
.4
חמש בבוקר
ברגע שפתחתי את הדלת לדירה של ליסה ,רמינגטון החתול המחוספס
קידם את פניי כאילו הייתי מושיע .בתוך זמן קצר מהרגע שנכנסתי,
הוא כבר התחכך ברגלי ויילל בייאוש.
"מה שלומך?" שאלתי וגירדתי את ראשו.
מצאתי בארון המטבח שקית אוכל .הגשתי לו קערה גדולה עם
צלוחית מים .השתוקקתי לקפה אבל המכל היה ריק ,ובקבוק החלב
היחיד במקרר היה פג תוקף.
על הדלפק היו מונחים עיתונים ישנים .גיליונות של "יו־אס־
ֵאי טודיי" מימים קודמים .היו לי דברים אחרים לעשות אבל לא
יכולתי להתגבר על הסקרנות .השבועות האחרונים היו רצחניים :ב־5
באפריל ,ההתאבדות של קורט קוביין; באחד במאי ,תאונה קטלנית
של ֵאיירטון ֶסנה .על שולחן הבר ,גיליון של "ניוזוויק" ,בשער תמונה
מחוקה בשחור־לבן של הזמר של "נירוונה" ,ועליה כותרת בצורת
סימן שאלה:
התאבדות :למה אנשים הורגים את עצמם?
הנחתי את המגזין והתחלתי לחפש את הדבר שלשמו באתי .תשובה
לשאלה :איפה סאליבן? סקרתי את שני החדרים בתקווה למצוא רמז.
מה קרה לפני שמונה חודשים ,כשאליזבת הצליחה להבריח את סבא
