Page 90 - 30322
P. 90
| 90גיום מוסו
עיניי נמשכו ללא שליטה למטילי הזהב .לבסוף שאלתי" ,אבל
מאיפה מגיע כל הזהב?"
שוב נצצו עיניו של סבא.
"בתחילת שנות החמישים ,מטעמי מיסוי ,אחד הלקוחות הגדולים
שלי התחיל לשלם לי במטילי זהב שירש מאמו .כך הרווחתי ארבעה
כאלה ואיחסנתי אותם כאן .בשנה שעברה מכרתי אחד .זה מטורף
כמה יוקר המחיה עלה ,מה?"
לא טרחתי לענות על השאלה שלו.
"אז אתה גר כאן כבר שמונה חודשים?"
"חיובי".
"ואיך אתה מעביר את הימים?"
הוא מעך את בדל הסיגריה במאפרת זכוכית" .מחכה לך ,ילד".
"מה זאת אומרת ,מחכה לי?"
הוא הביט בלי למצמץ ואמר בקול עמוק" ,אני יודע שאתה תוהה
מה קורה לך ,ואני יודע שאתה מפוחד .אז הנה ,יש לי חדשות רעות
בשבילך :האמת הרבה יותר גרועה מכל מה שתעלה על הדעת".
הישרתי מבט אליו" .ומה האמת?"
"זה סיפור מסובך שקשה לעכל .אספר לך אותו ,כמובן ,אבל קודם
תעלה ותתקלח ותלבש בגדים נקיים".
"איפה יש בגדים?"
"בקומה העליונה יש שני חדרי שינה .הראשון שלי .השני עבורך.
תמצא שם בארון את כל מה שאתה צריך .לא הייתי בטוח לגבי
המידות ,אז קניתי הכול כפול".
למראה תדהמתי הוא הוסיף בשביעות רצון" ,אמרתי לך שאני
מחכה לך כבר חודשים ,ילד".
.6
המקלחת היטיבה איתי .לא התקלחתי כבר שלושה ימים .אולי שלוש
שנים .למעשה ,כבר אין לי שום תודעת זמן .בניסיון להבין את הבלתי
מובן ,המוח שלי מסתובב על ריק ,ולא מצליח להגיע למסקנה הגיונית
אחת.
