Page 91 - 30322
P. 91
הרגע הנוכחי |91
כעבור חצי שעה הגעתי לסבא שלי במטבח ,מגולח למשעי,
בחולצת פולו וז'קט טוויד אירי .התזתי על עצמי גם אפטרשייב יוקרתי
בניחוח עדין של לוונדר ולימון.
"איזה חמוד אתה!" הקניט אותי סאליבן ומזג לי ספל קפה מהביל.
הוא גם הכין לי פנקייקים עם סירופ מייפל וסחט לי מיץ תפוזים.
למרות הלחץ הייתי רעב כאילו לא אכלתי שבוע .הסתערתי על
הפנקייקים וטרפתי שלושה ברצף.
"אני יודע שמשתלט עליך רעב אדיר בכל פעם שאתה מתעורר,
אבל תאכל יותר לאט ,שלא תחטוף כאב בטן ",אמר לי סבא כאילו
הייתי ילד בן שש.
כמו מתבגר מרדן שתיתי את כוס הקפה שלי בכמה לגימות .אחרי
ששבעתי ,ביקשתי מסאליבן הסבר.
הוא הינהן ,התרווח בכיסאו ונשף ארוכות.
"כדי להבין מה קורה לך ,צריך לחזור ארבעים שנה בזמן ,לשנת
.1954באותה תקופה הצלחתי בגדול .משרד הפרסום שהקמתי שש
שנים קודם לכן היה בשיאו .היינו המועדון הכי לוהט ,ולקוחות נהרו
אלינו מכל רחבי הארץ .עמדו למלוא לי שלושים ושתיים שנים.
עבדתי שש־עשרה שעות ביום ,ולכאורה היה לי כל מה שאדם יכול
לבקש :אישה מסורה ,ילד ,בית יפהפה ,כמה מכוניות ...הכול חוץ ממה
שחשוב .האמת היא שהחיים שיעממו אותי .חסר לי מישהו לחלוק
איתו את ההצלחה .נפש תאומה ,שותפה ,עמיתה".
הוא קם מהכיסא במתח מה וניגש לתנור הברזל היצוק כדי למזוג
לעצמו ספל קפה.
"באותה שנה עברתי תקופה קשה ",התוודה ונשען על שולי
הכיריים" .התחלתי להבין שהחמצתי חלק חשוב מחיי .לא הבנתי כמה
חשוב להביא לעולם ילדים עם אישה שאוהבים באמת .נעשיתי בודד
יותר ויותר ,וחיפשתי כל הזדמנות לברוח מהבית .במהלך השבוע
מצאתי מפלט כאן בדירת הרווקים ,והקדשתי את כל סופי השבוע
לשיפוץ בניין ישן שקניתי תמורת פרוטות ,מגדלור עשרים וארבע
הרוחות".
הוא לגם ארוכות מהקפה לפני שהמשיך בקול קודר.
