Page 193 - PIN-V2
P. 193
ההלכה שבתורה | תורת גילה 175 7
ת שפרפז רב
יום שלישי
-אם הלשון הרע אמיתית
איסור לשון הרע הוא אף אם הסיפור הינו אמת( .קיצור הלכות לשון הרע)
-במקום שיכול להינזק אם לא ידבר
איסור לשון הרע הוא אף אם ינזק מכך או שתהיה כנגדו איבה מכך שלא דיבר לשון הרע,
שהרי בשביל לא לעבור על איסור לאו צריך ליתן אפילו כל ממונו( .קיצור הלכות לשון הרע)
יום רביעי
-כשלא אומר במפורש על מי מדובר
איסור לשון הרע הוא אפילו אם אינו אומר את שמו של מי שמדברים עליו ,אבל מבינים
שהכוונה עליו – הדבר אסור בהחלט( .שם)
-איסור דיבור לשון הרע על המתים
חרם הקדמונים שלא לדבר לשון הרע על נפטר.
והיינו על סתם אדם מישראל .אבל על רשע – מותר לפרסם רשעתו כדי שלא יסמכו על
ספריו או על שיטתו( .שו"ע או"ח סי' תר"ו סעיף ג')
יום חמישי
-היתר לדבר לשון הרע על רשע
מי שיצא מכלל ישראל – מותר לדבר עליו לשון הרע ,ואין צורך בתנאי דיבור לתועלת.
וכן כגון שמחלל שבת בפרהסיא ,או שהוא רשע להכעיס ,או הכופר באחד מי"ג עיקרי
האמונה – מותר לדבר עליו לשון הרע אפילו שלא לתועלת.
וכן מי שעובר עבירות במזיד ,או שאינו שומר תורה ומצוות – אינו בכלל עמיתך ,ומותר לדבר
עליו לשון הרע בכל גווני( .באר מים חיים כלל י' ס"ק ג')
-ממתי מוגדר הוא כרשע שיהיה מותר לדבר עליו לשון הרע
דוקא אם נתברר שעשו מה שעשו על פי ראיה או עדות שנחקרה בבית דין ,או שהוא
מוחזק כן בעיני אנשי עירו על ידי שמועות רעות היוצאות עליו תמיד .אבל אסור לקבל
הלשון הרע שיצא מכלל ישראל בלי הוכחות( .קיצור הלכות לשון הרע)
יום שישי
היתר דיבור לשון הרע לתועלת
-לא אסרה התורה לשה"ר אלא כשהמדבר מתכוון להזיק למי שמדבר עליו ,או ליהנות
מפגמו ,או להתכבד בקלונו .אבל אם כוונת המדבר לתועלת רוחנית או גשמית – מותר לו
לדבר לשון הרע( .קיצור הלכות לשון הרע)
-חיוב שיהיה המדבר לתועלת נקי מאותו חטא
היתר פרסום לשה"ר לשלושת המטרות הללו הינו דוקא אם המדבר נקי מאותו חטא
שהוא מגנה האחר עליו.
אבל אם גם הוא נגוע באותו החטא ,זה מוכיח שאין כוונתו בפרסום החטא לגנות עושי
רשעה ,כי אם היה חטא זה מגונה בעינו גם הוא היה נזהר ממנו( .קיצור הלכות לשון הרע)
