Page 192 - PIN-V2
P. 192

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                                                ‫‪174‬‬

       ‫םינופרישוןרם ב‬

              ‫פרשת תזריע‬

‫הלכות לשון הרע ‪6‬‬

          ‫אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא‬
                                              ‫אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים (יג‪.‬ב)‬

              ‫איתא בגמ' ערכין (טו‪ - ):‬ואמר ר' יוסי בן זימרא‪ :‬כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו‪ ,‬שנאמר‪" :‬מלשני בסתר רעהו אותו‬
                 ‫אצמית" וכתיב התם "לצמיתות" ומתרגמינן‪ :‬לחלוטין‪ ,‬ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה‪.‬‬
                                       ‫אמר ריש לקיש‪ :‬מאי דכתיב "זאת תהיה תורת המצורע"‪ -‬זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע‪.‬‬

              ‫ואמר ריש לקיש‪ :‬מאי דכתיב "אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" ‪ -‬לעתיד לבא מתקבצות כל החיות ובאות‬
                   ‫אצל נחש ואומרות‪ :‬ארי דורס ואוכל‪ ,‬זאב טורף ואוכל‪ ,‬אתה מה הנאה יש לך? אומר להם‪ :‬וכי מה יתרון לבעל הלשון‪.‬‬

                                                                 ‫ונבאר תמצית הלכות לשון הרע‪:‬‬

                                                                                                                                                            ‫יום ראשון‬

                                                                              ‫‪ -‬גדר לשון הרע‬
           ‫לשון הרע פירושו‪ :‬כל דיבור שאם נשמע בין הבריות יגרום לאדם שעליו דובר אחד מג'‬

                                                                                     ‫התוצאות‪:‬‬
                                                          ‫הורדת ערכו בעיני מי שדברו עימו עליו‪.‬‬

                                                            ‫גרימת צער או פחד למי שדברו עליו‪.‬‬
                                                  ‫גרימת נזק לגופו או לרכושו‪( .‬קיצור הלכות לשון הרע)‬

                                                         ‫‪ -‬כמה איסורים עובר בדיבור לשון הרע‬
           ‫איסור לשון הרע יש בו ג' איסורים שיכול אדם לעבור עליהם‪ ,‬איסור דיבור לשון הרע‬
           ‫[ובכללו רמיזה וקריצה]‪ ,‬איסור שמיעת לשון הרע [ובכללו קריאת לשון הרע]‪ .‬ואיסור קבלת‬

                ‫לשון הרע [שמחמתה פועל השומע במעשה נגד מי שדברו עליו]‪( .‬קיצור הלכות לשון הרע)‬

                                                                                                                                                               ‫יום שני‬

                                                                    ‫‪ -‬איסור "קבלת" לשון הרע‬
           ‫אף אם כבר ח"ו שמע לשון הרע‪ ,‬ועבר על איסור אחד של "שמיעת" לשון הרע‪ ,‬בכל זאת‬
           ‫יש לו להיזהר שלא לעבור על איסור נוסף של "קבלת" לשון הרע‪ .‬והיינו‪ ,‬שלא יאמין לסיפור‬
           ‫לשון הרע‪ ,‬וכתוצאה מזה מגנה האדם שעליו שמע‪ ,‬או שונא אותו‪ ,‬או נוקם ממנו או מונע‬

                                                    ‫ממנו טובה שרצה לגומלו‪( .‬קיצור הלכות לשון הרע)‬
                                                             ‫‪ -‬חיוב לחשוש ללשון הרע ששמע‬

                         ‫על אף שאין "לקבל" הלשון הרע כאמת‪ ,‬מ"מ חייבים לחשוש ללשון הרע‪.‬‬
           ‫ומי שאינו חושש וניזוק בגלל זה ‪ -‬נענש על זה שפשע בשמירת עצמו לחשוש פירושו לשמור‬
           ‫את עצמו מהנזק העלול להיות אם הלשון הרע אמת מבלי שיתקבל במחשבתו שום גנאי או‬

                                                ‫שנאה על האדם שעליו דובר‪( .‬קיצור הלכות לשון הרע)‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197