Page 180 - 9322
P. 180
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
המחשבה על כך מילאה את חז ּה תחושת רוממות מלבבת — מפגש
בין אנשים ,עשר שנים מאוחר יותר.
הילדה נכנסה בחזרה לבית הקפה.
אה...
היא החזיקה סינר אדום־כיין.
זה הסינר שאני לבשתי!
קיי לא שכחה את מטרתה המקורית .אבל היא לא היתה מסוג
האנשים שמתעסקים שעות במה שאינו עתיד לקרות .היא שינתה את
התוכנית שלה ,היא תתיידד עם הילדה המעניינת הזאת .הגבר הציץ
מהמטבח והעיף מבט בילדה עם הסינר.
"אה ,את לא צריכה לעזור היום .אחרי הכול ...יש רק לקוחה אחת".
אבל הילדה לא ענתה ונעמדה מאחורי הבר .הגבר לא נראה נחוש
להתעקש ונסוג בחזרה למטבח .הילדה התחילה לנגב את הבר.
הי! תסתכלי הנה!
קיי השתדלה כל כולה למשוך את תשומת לבה של הילדה
באמצעות טלטול גופה שמאלה וימינה ,אך הילדה לא הביטה לעברה
ולו פעם אחת .הדבר לא שיכך את התלהבותה של קיי.
אם היא עוזרת פה ,אולי זה אומר שהיא בתו של המנהל?
קיי שקלה אפשרויות כאלה.
ּבי ּפ־ ּב ּו ּפ ּבי ּפ־ ּב ּו ּפּ ...בי ּפ־ ּב ּו ּפ ּבי ּפ־ ּב ּו ּפ
צליל מקוטע של צלצול טלפון בקע מתוך החדר האחורי.
קיי נאבקה פתאום בתגובה המובנית שלה לענות לטלפון .אולי
עברו עשר שנים ,אבל צליל הטלפון נשאר כשהיה.
אוי ...זהירות ...זה היה קרוב...
היא כמעט הפרה את הכלל וקמה מהכיסא .היה ביכולתה לקום
מהכיסא ,אבל אילו עשתה זאת ,היתה חוזרת בבת אחת להווה.
הגבר יצא מהמטבח ,קרא "אני עונה" ונכנס לחדר האחורי לענות
לטלפון .קיי ניגבה את מצחה בתנועה מופרזת ונאנחה בהקלה .היא
שמעה את הגבר מדבר.
180
