Page 182 - 9322
P. 182
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
הבת שלנו.
בדיוק באותו הרגע התחיל שעון הקיר האמצעי לצלצל ,דונג,
דונג ...עשר פעמים.
זה הרגע שבו קלטה קיי לראשונה מה השעה .השעה שהגיעה אליה
בעתיד לא היתה שלוש בצהריים .היא היתה עשר בבוקר .החיוך נשמט
מפניה" .אה ,בסדר .טוב ",היא ענתה בקול חלוש .היא ניתקה והניחה
את השפופרת על השולחן.
קודם לכן ציפתה בכיליון עיניים לדבר עם הילדה .אבל עכשיו
היו פניה חיוורות ונפולות .לא נותר בהן זכר לאותו מבט ציפייה
שהאיר אותן רק לפני רגעים אחדים .הילדה חדלה ממעשיה ונראתה
גם היא מפוחדת מאוד .קיי הושיטה יד לאיטה ואחזה בספל לבדוק
את טמפרטורת הקפה .הוא עדיין היה חמים .עוד נשאר זמן־מה עד
שיתקרר.
היא הסתובבה להביט שוב בילדה.
ילדתי...
בבת אחת הכתה בה ההבנה שהיא ניצבת פנים אל פנים עם בתה.
הרעשים בקו הקשו עליה להבין את הנאמר לה ,אבל היא קלטה את
עיקרי הדברים.
תיכננת לנסוע עשר שנים לעתיד ,אבל היתה איזו טעות ונסעת
חמש־עשרה .נראה שחל איזה בלבול בין 10שנים והשעה 15:00לבין
15שנים והשעה .10:00שמענו על כך כשחזרת מהעתיד ,אבל ברגע
זה אנחנו בהוקאידו מסיבות בלתי נמנעות ,שלא אכנס אליהן מפני
שאין זמן .הילדה שאת רואה לפנייך היא הבת שלנו .לא נשאר לך
הרבה זמן ,אז פשוט תסתכלי טוב־טוב בבת הגדולה ,הבריאה והכשירה
שלנו ותחזרי הביתה.
אחרי שנאגארה אמר את כל זה ,הוא ודאי היה מודאג נוכח הזמן
שנותר לקיי ופשוט ניתק .משנודע לקיי שהילדה הניצבת מולה היא
בתה ,פתאום לא היה לה מושג איך לדבר איתה.
יותר משנתקפה בלבול ובהלה ,היא נשטפה בגל חרטה עז.
182
