Page 186 - 9322
P. 186
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
עיניה של מיקי לא הביטו בקיי ,אלא ברצפה" .בואי ,מתוקה ,אל
תבזבזי את הרגע הזה ",אמרה פומיקו.
מיקי...
קיי התכוונה לומר את שמה בקול רם ,אבל שום קול לא בקע
מפיה" .אז בסדר ",אמרה פומיקו והרימה את ידיה מכתפיה של מיקי.
היא שיגרה מבט מהיר אל קיי ונסוגה לתוך החדר האחורי.
גם אחרי שפומיקו נעלמה ,מיקי המשיכה להשפיל עיניים ארצה
בשתיקה.
אני מוכרחה להגיד משהו...
קיי הסירה את ידיה מהספל ושאפה אוויר" .אז .את מרגישה טוב?"
שאלה.
מיקי הרימה קצת את ראשה והביטה בקיי" .כן ",ענתה בקול שקט
וזהיר.
"את עוזרת פה?"
"כן".
תשובותיה של מיקי היו חותכות וחד־הברתיות .קיי התקשה
להמשיך לדבר.
"נאגארה וקאזו שניהם בהוקאידו?"
"כן".
מיקי המשיכה להימנע מלהיישיר מבט אל קיי .בכל פעם שענתה
היה קולה חלש קצת יותר .נראה שלא ממש רצתה לדבר.
מבלי לחשוב יותר מדי שאלה קיי" ,למה נשארת פה?"
אופס...
היא התחרטה על שאלתה ברגע שהמילים יצאו מפיה .משהתחוור
לה שקיוותה לשמוע את מיקי אומרת שנשארה כדי לפגוש אותה,
ידעה כמה בלתי רגיש זה היה מצדה לשאול שאלה ישירה כל כך .היא
השפילה מבט במבוכה.
אבל אז מיקי דיברה" .כי ,את מבינה ",היא פתחה בקולה השקט,
"אני מכינה את הקפה לאנשים שיושבים על הכיסא ההוא".
186
