Page 46 - 9322
P. 46
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
זה מסוכן יותר משחשבתי ,חשבה פומיקו .היו הרבה כללים
מעצבנים .המפגש עם רוח רפאים ,שעוד קיללה אותה ,היתה חוויה
יוצאת דופן .אבל עכשיו ההימור עלה אף יותר.
או־קיי ,אני יכולה לחזור לעבר .כן ,יש לי זמן רק עד שהקפה
יתקרר .אין לי מושג כמה זמן לוקח לקפה חם להתקרר — אבל זה לא
יימשך כל כך הרבה זמן .זה לפחות יספיק כדי לשתות את הקפה ,גם
אם יהיה לו טעם נורא .אז זה לא צריך להדאיג אותי .אבל נגיד שלא
אשתה אותו ואהפוך לרוח רפאים — זה די מדאיג .עכשיו ,אם נניח
שכל כמה שאנסה ,אני לא עתידה לשנות את ההווה על ידי ה ֲחזרה
אחורה לעבר — בזה אין סיכון ...נראה שאין שום נקודות לחיוב ,אבל
גם לא לשלילה.
לעומת זאת ,להפוך לרוח רפאים זאת בהחלט נקודה לשלילה.
פומיקו מצאה את עצמה מהססת .דאגות רבות מספור הסתערו
עליה — המיידית שבהן היתה שהקפה שקאזו תמזוג יהיה דוחה .נראה
שהיא אמורה להצליח להתמודד עם טעמו .אבל מה אם הוא יהיה
ממש חריף? מה אם זה קפה בטעם וסאבי? איך תוכל לשתות ספל
שלם?
"בסדר .אני פשוט צריכה לשתות את הקפה לפני שהוא מתקרר,
נכון?"
"כן".
היא הגיעה לידי החלטה .או ליתר דיוק ,איזו נחישות עיקשת
התחפרה בה.
קאזו עמדה לצדה באדישות .פומיקו דימתה לעצמה שאילו אמרה
לה במקום זאת ,סליחה ,אבל אני לא מסוגלת להמשיך עם זה ,תגובתה
היתה זהה .היא עצמה עיניים רגע ,הניחה את אגרופיה הקפוצים
בחיקה ושאפה עמוקות מבעד לנחיריים כמו בניסיון להתמקד" .אני
מוכנה ",הודיעה .היא הישירה מבט אל קאזו.
"תמזגי לי בבקשה את הקפה".
קאזו הגיבה בהנהון קל ,ובידה הימנית הרימה את קומקום הכסף
46
