Page 51 - 9322
P. 51
לפני שהקפה יתקרר
אמנם זיהתה את הרגע שחזרה אליו ,אבל עדיין היתה מבולבלת —
אחרי הכול ,זאת היתה הפעם הראשונה בחייה שחזרה ל ָעבר.
כדי לאפשר לעצמה זמן להתמקם ,היא לגמה מהקפה בעודה
מצמצמת ובוחנת את הבעתו של גורו.
אוי לא! הקפה כבר פושר! הוא יתקרר תוך כלום זמן!
פומיקו היתה מיואשת .בטמפרטורה הזאת היא כבר יכלה לגמור
אותו בלגימה אחת .זה היה מכשול בלתי צפוי .היא הזעיפה פנים אל
קאזו .היא שנאה את דרכה של קאזו לעטות על פניה הבעה ריקה כל
העת .אבל זה לא היה כל...
"יאק ...מר כל כך".
הטעם היה אפילו מר משציפתה .זה היה הקפה המר ביותר ששתתה
מימיה .גורו נראה מבולבל למשמע דבריה המוזרים.
הוא עיסה נקודה מעל הגבה הימנית והביט בשעונו .הזמן הדאיג
אותו .פומיקו הבינה את זה .גם לה אצה הדרך.
"אממ ...יש לי משהו חשוב להגיד ",היא נחפזה לומר.
היא גרפה מהכלי סוכר אל תוך הספל .אחר כך הוסיפה כמות
נדיבה של חלב ונקשה וקירקשה בכפית בתוך הספל בבחישה נמרצת.
"מה?" גורו הזעיף פנים.
פומיקו תהתה אם הזעף נובע מהסוכר הרב שהוסיפה ,או מכך שלא
רצה לדבר על שום דבר חשוב באותו הרגע.
"מה שאני מתכוונת זה ש ...אני רוצה לדבר על זה כמו שצריך".
גורו העיף מבט בשעונו.
"חכה שנייה "...היא לגמה מהקפה ש ִהמתיקה .היא הינהנה לאות
שביעות רצון .עד שפגשה את גורו ,לא שתתה קפה .האמתלה של
הזמנה לקפה היא שהובילה לדייטים שלהם .המראה המוזר של
פומיקו ,ששונאת קפה ,מוסיפה לו סוכר וחלב בכמויות אדירות ,חילץ
מגורו חיוך אירוני.
" ֵהי ,זה מצב רציני מאוד ,ואתה פשוט יושב שם ומגחך על הקפה
שלי".
51
