Page 56 - 9322
P. 56
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
קאזו שבה אל הבר ושאלה כבדרך אגב" ,איך היה?" מששמעה
פומיקו את המילים ,נמלאה סוף־סוף ביטחון שאכן נסעה בזמן .היא
חזרה ליום ההוא — בשבוע שעבר .אבל אם היא...
"אז אני בדיוק חושבת"...
"כן?"
"זה לא משנה את ההווה ,נכון?"
"נכון".
"אבל מה עם הדברים שיקרו בהמשך?"
"לא ברור לי ְלמה את מתכוונת".
"מעכשיו והלאה "...בררה פומיקו את מילותיה" .מעכשיו והלאה
— מה עם העתיד?"
קאזו הישירה מבט אליה" .תראי ,העתיד עדיין לא התרחש ,אני
מניחה שזה תלוי בך "...אמרה ,וחייכה זאת הפעם הראשונה.
עיניה של פומיקו נדלקו.
קאזו עמדה לפני הקופה" .שירות קפה פלוס תוספת לילה ,זה
ארבע מאות ועשרים ין ,בבקשה ",היא אמרה בשקט.
פומיקו הינהנה הנהון מודגש והתקרבה לקופה .היא הרגישה קלת־
רגליים .אחרי ששילמה ,הישירה מבט אל קאזו.
"תודה ",אמרה והרכינה את ראשה.
ואז ,לאחר שהעיפה מבט סביבה ברחבי בית הקפה ,הרכינה ראש
שוב ,לא בפני מישהו מסוים ,אלא בפני בית הקפה עצמו .ויצאה בלי
להביט אחורה.
קלאנג־דונג
קאזו הכניסה את הכסף לקופה בפניה הריקות מהבעה ,כאילו לא
קרה דבר יוצא מגדר הרגיל .האישה בשמלה העלתה חיוך קל וסגרה
בדממה את הספר ,רומן ששמו "האוהבים".
56
