Page 58 - 9322
P. 58
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי־פעם ביפן היא 40.5
מעלות צלזיוס ,ב ֶאקָווסאקי שבמחוז ק ֹוצ'י .קשה לדמיין שמאוורר
תקרה בכלל מועיל בחום כזה .אבל גם בשיא הקיץ ,בית הקפה הזה
תמיד קריר ונעים .מי מקרר אותו? מלבד העובדים ,איש אינו יודע —
גם לא ֵידע לעולם.
היה אחר צהריים של קיץ ,אמנם בשלב מוקדם של העונה .אבל
הטמפרטורה בחוץ כבר היתה גבוהה כבכל יום בעיצומו של הקיץ.
בתוך בית הקפה ישבה אישה צעירה אל הבר ,שקועה בכתיבה .על
הבר לצדה ניצבה כוס אייס־קפה שהקרח בה נמס .האישה היתה
לבושה לקיץ ,חולצת טריקו לבנה עם כיווצים ,חצאית מיני אפורה
הדוקה וסנדלי רצועות .היא ישבה בגב זקוף ,ו ֵעט ּה התרוצץ על הנייר
הוורוד כפריחת דובדבן.
מאחורי הבר עמדה אישה רזה בעלת עור חיוור והביטה בה בעיניים
מלאות ניצוץ נעורים .זאת היתה ֵקיי ט ֹוקי ָטה ,ותוכן המכתב עורר את
סקרנותה .מפעם לפעם היתה מגניבה מבטים ב ָפנים מוקסמות כפני
ילדה.
מלבד האישה הכותבת את המכתב על הבר היו הלקוחות הנוספים
בבית הקפה האישה בשמלה הלבנה הישובה על הכיסא ההוא ,והגבר
ששמו פוסאגי ,שישב לשולחן הקרוב ביותר לכניסה .גם הפעם נח
לפניו מגזין פתוח.
האישה הכותבת את המכתב נשמה נשימה עמוקה .קיי עשתה
כמוה ונשמה גם היא נשימה עמוקה.
"סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן ",אמרה האישה והכניסה את
המכתב הגמור למעטפה.
"זה בסדר גמור ",אמרה קיי והעיפה מבט חטוף אל כפות רגליה.
"אממ ...נראה לך שתוכלי לתת אותו לאחותי?"
האישה החזיקה במעטפה בשתי ידיה והגישה אותה בנימוס לקיי.
שמה היה ק ּומי היראיי .היא היתה אחותה הצעירה של ָי ֶאק ֹו היראיי,
הלקוחה הקבועה בבית הקפה.
58
