Page 57 - 9322

‫‪2‬‬

‫בעל ואישה‬

‫בבית הקפה לא היה מיזוג אוויר‪ .‬הוא נפתח ב־‪ ,1874‬לפני‬
‫יותר ממאה וארבעים שנה‪ .‬באותם הימים אנשים עדיין השתמשו‬
‫במנורות שמן למאור‪ .‬עם השנים עבר בית הקפה כמה שיפוצים‬
‫קטנים‪ ,‬אבל חלל ה ְּפנים נותר פחות או יותר כפי שנראה‬
‫בראשית דרכו‪ .‬כשהמקום נפתח‪ ,‬העיצוב ודאי נחשב אוונגארדי‬
‫מאוד‪ .‬נהוג לחשוב שמועד הופעתו של בית הקפה המודרני‬
‫הראשון ביפן הוא בסביבות ‪ — 1888‬ארבע־עשרה שנים תמימות‬

‫לאחר מכן‪.‬‬
‫קפה הגיע ליפן לראשונה בתקופת ֶאד ֹו‪ ,‬בשלהי המאה השבע־‬
‫עשרה‪ .‬בתחילה הוא לא קסם לבלוטות הטעם היפניות‪ ,‬ובטח לא‬
‫נחשב משקה ששותים כדי להפיק ממנו עונג — מה שאינו מפליא‪,‬‬

‫בהתחשב בכך שטעמו היה כשל מים שחורים ומרים‪.‬‬
‫עם בוא החשמל עבר בית הקפה ממנורות שמן למנורות חשמל‪,‬‬
‫אך התקנת מזגן היתה הורסת את קסמו של חלל ה ְּפנים‪ .‬לכן עד עצם‬

‫היום הזה אין בו מזגן‪.‬‬
‫אבל מדי שנה בא הקיץ‪ .‬כשהטמפרטורות באמצע היום מגיעות‬
‫ליותר משלושים מעלות‪ ,‬אפשר לצפות שחנות‪ ,‬ולו תת־קרקעית‪,‬‬
‫תהיה לוהטת בפנים‪ .‬אמנם יש בבית הקפה מאוורר תקרה גדול־‬
‫להבים‪ ,‬שבהיותו חשמלי ודאי נוסף אליו מאוחר יותר‪ .‬אבל מאוורר‬

‫תקרה כזה רק מקים רוח חזקה ופשוט מערבל את האוויר‪.‬‬

‫‪57‬‬