Page 55 - 9322
P. 55
לפני שהקפה יתקרר
קולו היה חלש ,אך בית הקפה היה קטן .אף על פי שלא נותר ממנה
אלא אד עכשיו ,היא שמעה את קולו של גורו בבהירות.
"כשאחזור "...גורו נגע בגבה הימנית מתוך הרגל ,ובגבו לפומיקו
הוסיף דבר־מה בקול עמום מכדי שתוכל לשמוע.
"הא? מה?"
בו ברגע הפכה מ ּודע ּותה של פומיקו לאד מרצד .בדיוק כשכבר
שקעה ונשמטה ,היא ראתה את פניו של גורו ,כשהעיף מבט לאחור
לפני צאתו מבית הקפה .היא ראתה אותן לשבריר שנייה בלבד ,אך
הוא חייך חיוך נהדר ,בדיוק כמו אז כשאמר" ,אז אולי את יכולה
להזמין אותי לקפה?"
כשפומיקו חזרה לעצמה ,היא מצאה את עצמה יושבת על הכיסא,
לבדה בבית הקפה .היא הרגיש כאילו התעוררה זה עתה מחלום ,אבל
הספל מולה היה ריק .בפיה עוד עמדה מתיקות.
בדיוק אז חזרה מהשירותים האישה בשמלה .כשקלטה את פומיקו
יושבת על הכיסא שלה ,היא עטה עליה בדממה.
"זוזי ",היא אמרה בקול נמוך עז ומבהיל.
פומיקו נבהלה" .אני ...אני מצטערת ",היא אמרה וקמה מהכיסא.
תחושת החלום עדיין לא התפוגגה .האם באמת חזרה אחורה
לעבר?
ה ֲחזרה אחורה בזמן לא שינתה את ההווה ,אז זה אך נורמלי
שההרגשה זהה לגמרי .ארומה של קפה נישאה מהמטבח .פומיקו
הסתובבה להביט .קאזו הופיעה עם ספל קפה טרי על מגש.
קאזו עברה על פניה כאילו לא אירע דבר .היא ניגשה לשולחנה
של האישה בשמלה ,פינתה את הספל המשומש של פומיקו והניחה
ספל קפה טרי מול האישה בשמלה .זו זיכתה אותה בהנהון הכרה קצר
וחזרה לקרוא בספרה.
55
