Page 52 - 9322
P. 52
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
"לא נכון".
"בצורה הכי בוטה! אתה לא יכול להכחיש ,אני רואה את זה בפנים
שלך".
פומיקו התחרטה על שקטעה את שטף השיחה .היא עשתה מאמץ
רב לחזור אחורה לעבר ,אך העניינים התנהלו עכשיו בדיוק כפי
שהתנהלו בשבוע שעבר .שוב היא מבריחה אותו באמירות הילדותיות
שלה.
גורו קם מכיסאו ,נסער למראה .הוא קרא אל קאזו מאחורי הבר.
"סליחה ...כמה ,בבקשה?" הוא הושיט יד לחשבון.
פומיקו ידעה שאם לא תעשה משהו ,גורו ישלם ויעזוב" .רגע!"
"זה בסדר ,בואי פשוט נניח לזה".
"זה לא מה שבאתי להגיד".
"מה?"
אל תלך.
"למה לא דיברת איתי על זה?"
אני לא רוצה שתלך.
"תראי ,זה"...
"אני יודעת עד כמה העבודה חשובה לך .זה לא שמפריע לי בהכרח
שתיסע לאמריקה .אני לא אעמוד בדרכך".
חשבתי שנהיה יחד לנצח" .אבל ,לפחות"...
זה רק אני שחשבתי ככה?
"רציתי שתדבר איתי על זה .אתה מבין ,זה די נבזי פשוט להחליט
בלי לדבר על זה"...
באמת ,באמת...
"זה פשוט ...כאילו ,אתה מבין"...
...אהבתי אות ָך.
"הרגשתי ששכחת אותי .מה שרציתי לומר זה"...
לא שזה ישנה משהו...
"זהו ...רק רציתי להגיד את זה".
52
