Page 62 - 9322
P. 62

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫עם גלגלים בשיער‪ .‬היא היתה לבושה בגנדרנות בתחתונית בהדפס‬
                       ‫נמר וחצאית ורודה הדוקה‪ ,‬ולרגליה כפכפים‪.‬‬

                  ‫קיי נרתעה קצת‪" .‬אחותך נראית ממש נחמדה‪".‬‬
‫"לכל מי שלא במצבי‪ ,‬היא בטוח נראית ככה‪ ...‬כן‪ ".‬היראיי‬
‫התיישבה על כיסא הבר שקומי ישבה עליו קודם לכן‪ .‬היא תלשה‬
‫סיגריה מהפאוץ' בהדפס הנמר והדליקה אותה‪ .‬ענן עשן עלה לאוויר‪.‬‬
‫עיניה של היראיי עקבו אחריו‪ ,‬ופניה הסגירו ּפגיע ּות נדירה‪ .‬נראה‬

                                    ‫כאילו מחשבותיה נודדות הרחק‪.‬‬
‫קיי הקיפה את היראיי ותפסה את מקומה מאחורי הבר‪" .‬את רוצה‬

                                               ‫לדבר על זה?" שאלה‪.‬‬
             ‫היראיי נשפה ענן עשן נוסף‪" .‬היא נוטרת לי טינה‪".‬‬
             ‫"מה זאת אומרת‪ ,‬היא נוטרת לך טינה?" שאלה קיי‪.‬‬

                         ‫"היא לא רצתה שהפונדק יעבור אליה‪".‬‬
‫"הא?" קיי הטתה את ראשה הצדה‪ ,‬תוהה על מה היראיי מדברת‪.‬‬

                                                     ‫"הפונדק‪"...‬‬
‫הפונדק שניהלה משפחתה של היראיי היה אתר נופש מפורסם‬
‫ב ֶסנדאי שבמחוז מיאגי‪ .‬ההורים של היראיי תיכננו שהיא תקבל עליה‬
‫את ניהולו‪ ,‬אבל לפני שלוש־עשרה שנים היתה לה מריבה גדולה איתם‪,‬‬
‫והוחלט שקומי היא שתמשיך את דרכם‪ .‬שני הוריה היו בריאים אבל‬
‫הלכו והזדקנו‪ ,‬וקומי כבר קיבלה על עצמה רבים מתחומי האחריות‬
‫בפונדק‪ .‬מיום שקומי השלימה עם העובדה שניהול הפונדק יעבור‬
‫אליה‪ ,‬היא עשתה את הדרך לטוקיו בקביעות כדי לבקר את היראיי‬

                                 ‫ולנסות לשכנע אותה לחזור הביתה‪.‬‬
‫"שוב ושוב אני אומרת לה שאני לא רוצה לבוא הביתה‪ .‬אבל היא‬
‫לא מפסיקה לבקש ממני שוב ושוב ושוב‪ ".‬היראי כופפה את אצבעות‬
‫שתי ידיה בזו אחר זו בזמן שספרה את הפעמים‪" .‬להגיד שהיא עקשנית‬

                                               ‫תהיה לשון המעטה‪".‬‬
                           ‫"אבל את לא צריכה להסתתר מפניה‪".‬‬

                                    ‫"אני לא רוצה לראות אותן‪".‬‬

                                ‫‪62‬‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67