Page 66 - 9322
P. 66
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
כשפוסאגי נכנס לבית הקפה ,הוא תמיד התיישב באותו המקום .אם
ישב שם לקוח אחר ,הוא היה עוזב במקום לשבת במקום אחר .הוא
לא הגיע מדי יום ,אלא בדרך כלל פעמיים־שלוש בשבוע ,מתישהו
אחרי ארוחת הצהריים .הוא היה פותח את מגזין הנסיעות שלו ומעיין
בו מתחילתו ועד סופו אגב רישום הערות מעת לעת .על פי רוב
היה נשאר כל זמן שנדרש לו לגמור לקרוא את המגזין .הדבר היחיד
שהזמין אי־פעם הוא קפה חם.
הקפה שהוגש בבית הקפה הוכן מפולי מוקה הגדלים באתיופיה,
שהיו בעלי ארומה מובחנת .אבל הוא לא קסם לטעמם של כולם — אף
שהיה ארומטי להפליא ,היו מי שה ֵּפירותי ּות המרירה שלו והגוונים
המורכבים היו קצת שתלטניים מדי עבורם .נאגארה התעקש על כך,
שבבית הקפה יגישו רק מוקה .רצה הגורל ופוסאגי אהב את הקפה
הזה ,ובבית הקפה הזה נמצא לו כמדומה מרחב נוח לקרוא בהנאה
את המגזין .קאזו חזרה מהמטבח עם קראף הזכוכית למלא מחדש את
ספלו של פוסאגי.
היא עמדה ליד שולחנו והרימה את הספל מהתחתית .על פי רוב
היה פוסאגי ממשיך לקרוא את המגזין בזמן שהמתין שתמלא מחדש
את ספלו — אבל היום נהג אחרת :הוא הישיר מבט אליה בהבעה
משונה.
משחשה בהתנהגותו השונה מן הרגיל ,חשבה שאולי הוא מעוניין
במשהו נוסף על הקפה" .עוד משהו?" שאלה בחיוך.
הוא חייך אליה בנימוס ונראה נבוך במקצתַ " .את מלצרית חדשה
כאן?" שאל.
הבעתה לא השתנתה כשהניחה את הספל לפני פוסאגיָ " .אה ",הוא
כל שענתה.
"אה ,באמת?" הוא ענה בביישנות־מה .הוא נראה מרוצה מכך,
שהצליח להעביר למלצרית שהוא לקוח קבוע .אבל משבא על סיפוקו,
חזר לקרוא את המגזין.
קאזו המשיכה בעבודתה בפנים ריקות מהבעה כאילו הכול כרגיל.
66
