Page 65 - 9322
P. 65
לפני שהקפה יתקרר
קראה לעבר החדר האחורי בעוד עיניה נעוצות בכניסה .קאזו ונאגארה
עשו יחד את הקניות .לא מפני שהיה מדובר בקנייה גדולה ,אלא מפני
שנאגארה היה איש־קניות קשה .הוא היה מסתבך מרוב רצון לקנות
את המיטב שבמיטב ,ולא פעם חרג מהתקציב .תפקידה של קאזו היה
להיגרר אחריו ולהבטיח שלא יעשה זאת .בהיעדרם ,קיי ניהלה את
בית הקפה לבד .לפעמים ,כשנאגארה לא הצליח למצוא את המצרכים
שרצה ,הוא היה חוטף מצב רוח רע ויוצא לשתות.
"הוא אמר שבטח יחזור מאוחר ",אמרה קאזו.
"אני מתערבת שהוא שוב יצא לשתות".
קאזו תחבה את ראשה החוצה" .אני כבר מחליפה אותך ",אמרה
דרך התנצלות.
"אררר ...הבן אדם הזה זה לא ייאמן!" אמרה קיי וניפחה את
לחייה .היא נסוגה אל החדר האחורי ,עדיין עם המכתב בידה .האנשים
היחידים שנותרו בבית הקפה היו האישה בשמלה שקראה בשתיקה את
הספר שלה ופוסאגי .למרות הקיץ שניהם שתו קפה חם .היו לכך שתי
סיבות :ראשית ,בהזמנת קפה חם קיבלת מילוי מחדש בחינם ,ושנית,
חומו של הקפה לא הטריד את שני הלקוחות האלה ,כי בתוך בית
הקפה היה תמיד קריר .כעבור זמן קצר שבה קאזו בתלבושת המלצרית
הרגילה שלה.
הקיץ רק התחיל ,אבל בחוץ היתה הטמפרטורה יותר משלושים
מעלות צלזיוס .היא צעדה קצת פחות מקילומטר ממגרש החניה,
אך זיעה כבר ביצבצה על פניה .היא נשפה בחדות וניגבה את מצחה
בממחטה.
"אממ ,סליחה "...אמר פוסאגי שהרים את ראשו מהמגזין.
"כן?" אמרה קאזו ,כאילו משהו הפתיע אותה.
"את יכולה למלא לי שוב ,בבקשה?"
"אה ,בטח ".היא הניחה רגע לנוהג הקריר שלה וענתה בנימה
האגבית שדיברה בה קודם ,כשלבשה חולצת טריקו.
עיניו של פוסאגי היו דבוקות לקאזו כשנכנסה אל המטבח.
65
