Page 68 - 9322
P. 68
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
"כן ,לא הספקתי לתת לה אותו".
"אז אתה רוצה לחזור ליום שבו התכוונת לתת לו אותה?"
"כן ,בדיוק ",הוא ענה ,גם הפעם ללא היסוס.
"אז איפה אשתך עכשיו?" היא שאלה.
במקום לענות מיד הוא שתק שתיקה מביכה" .אממ"...
היא עמדה והישירה מבט מבט בציפייה לתשובתו.
"אני לא יודע ",הוא אמר בקול שנשמע אך בקושי והחל לגרד את
ראשו .לאחר ההודאה הזאת הבעתו התקשתה.
היא לא אמרה דבר בתגובה.
ואז ,כאילו ביקש לתרץ ,אמר" ,אבל באמת היתה לי אישה",
והזדרז להוסיף" ,קראו לה "...הוא החל להקיש באצבעו על ראשו.
"אה? מוזר ".הוא הטה את ראשו הצדה" .איך קראו לה?" הוא אמר
והשתתק שוב.
בשלב כלשהו במהלך השיחה חזרה קיי מהחדר האחורי .פניה
נראו מרוקנות ,אולי מפני שהיתה עדה לחילופי הדברים בין קאזו
לפוסאגי.
"זה מוזר מאוד .אני מצטער ",אמר פוסאגי וסחט מעצמו חיוך
מגושם.
פניה של קאזו הפגינו ערבוב קל של רגשות — זאת לא היתה
הבעתה הצוננת הרגילה ,אך היא גם לא הפגינה אמפתיה רבה.
"לא חשוב "...היא אמרה.
קלאנג־דונג
קאזו הסתכלה בשתיקה לעבר הכניסה.
"אה ",היא נאנחה כשראתה את קוטאקה עומדת בפתח.
קוטאקה עבדה כאחות בבית החולים המקומי .היא ודאי היתה
בדרכה הביתה .במקום מ ֵדי אחות היא לבשה טוניקה בצבע ירוק
זית ומכנסי שלושת־רבעי כחולים כהים .תיק צד שחור היה תלוי על
68
