Page 268 - 2
P. 268
Ì˙Áתשובה קטז ‚ϯ ¯ÙÂÒ
‰È˘Â„Á·Âאמרתי לישב דברי העט"ז סימ קכ"ג )ס"כ( וא"כ לא מבעיא למא דשרי ,הכי נמי מימר אמר הנכרי
אי ס"ד דיש בו כבר די ניסו לא היה מניחי אותו
שהקשה עליו הש" ש סקמ"א שכתב להולי הענבי לגת ,ואפי' מא דאסר הת ,היינו משו
בהחזיר גרגותני לגת אי ליכא ס' בחרצני אי היי דהוכחתו של גוי הוא דאנשי חשובי כאלו לא ישתו
שבשולי הגרגותני מתבטל ביי שבגת .והוקשה להש" שכר והא דאמרינ אשקיי או שלא ידעו שהוא גוי או
הא בזה"ז קיימא ל יי ביי בס' והיה נראה לומר ,הנה שלא נתנו לב באיסור נגיעת גוי ,וכהאי גוונא יחשוב
ה דהחזיר גרגותני לגת דמייתי בש"ע היא עפ"י דברי הנכרי מפני הוכחתו רבנ כאלו ישתו שכרא ,אבל הכא
הרא"ש בע"ז ש שכתב דהא דר"ה נפקא מיניה בזה"ז שהכל מכירי ויודעי בו שהוא גוי והאנשי היהודי
האלו כל עצמו לא באו אלא לעשות יי בהכשר ,בודאי
וכמו שביאר הט"ז ש סקי"ב באריכות יעו"ש. יאמר הנכרי אלו כבר היה בו די יי נס לא היו מניחי
אותי להפו בענבי ,אלא על כרח עדיי די מי יש
˘"ÓÂהמחבר סתומה ומלאה ר"ל שהיתה סתומה לו וא"כ אע"ג דבאמת כבר נמש ממנו ה"ל מגע גוי
ומלאה עד עתה ולא מש מיניה וביה בגת אבל בלא כוונת יי שבזה"ז אפי' בשתיה בהפ"מ.
עתה נפתחה וירדו בתערובות אל הגרגותני וש נסתנ
וירד לבור וס"ל לרא"ש דהגרגותני מפסיק שאי מה ][Ê"‰Ê· Ì ÈÈ Ì˙Ò
שבתו הגת נעשה יי ע"י הסנו הזה .ובחי' מהר"
א"ש Âהקשה מה מקשה הש"ס ממתניתי השאר מותר ۯˆÓלזה עוד הא מבואר בדברי הראשוני ומביא
דלמא מיירי בהפסק גרגותני .ולפע"ד דהרא"ש לא
קאמר אלא בשלא פחסתו בורו דאז הגרגותני מפסיק בי הטור והרב"י ובביאור יותר בד"מ רס"י קכ"ג
גת לבור ואי מה שבבור עושה יי נס למה שבגת אבל דיי נס בזה"ז לא מחמרינ ביה כולי האי ,ואינו אלא
משנתינו והשאר מותר מוקי ליה ר"ה בעצמו )נו ,ב( משו גזירת בנותיה „** כמו פת ושלקות ובכמה דברי
בשפחסתו בורו משו דתני סתמא וכיו שיי הבור מגיע סמכינ בזה כמבואר ג ברמ"א בש"ע ריש סימ הנ"ל.
לשולי הגרגותני אי כא הפסק בי יי הבור שבגרגותני וא"כ נחזי אנ הא לעני מעשר קיי"ל דלא נקרא יי עד
ליי הגת נעשה הכל יי נס .כנ"ל יישוב דברי הרא"ש. שישלה בחביות ורק משו חומרא דיי"נ החמירו לאסור
משירד לבור ובמשנה אחרונה החמירו יותר לאסור
Ó"Óלא ראיתי לשו אחד מהראשוני זולתו שפסק משעה שהתחיל למשו והכל משו חומרת יי נס .וא
כ בזה"ז דליכא חומרת יי נס היה לנו לומר דדי לאסור
כ והוא חדוש די ,ומהתימה על הרב"י שסמ משישלה כמו במעשר דאורייתא .ונהי דחלילה לסמו
על זה לפסוק כ ואי כ דרכו ולא דר הרמ"א לסתו , על זה דהרי כתבו תוספות )ד"ה אמר ר"ה( שר"ת רצה
על כ היה נראה להעט"ז דנהי מעיקר הדי אי לסמו לנדות אות הדורכי ע הנכרי בגת אעפ"י שכבר בזמנו
על הרא"ש בזה מ"מ כיו דחומרא דיי נס ליתא לא היו עע"ז ,אדרבא הוא ר"ת היקל לעשות שותפות ע
בזה"ז והיה ראוי לומר שיעורא משישלה בחביות כמו הנכרי בזה"ז מפני שאינו נשבע בע"ז עיי תוס' בכורות
מעשר ומסתיי להחמיר עכ"פ בליכא הפסק גרגותני ד ב' ע"ב )ד"ה שמא( ובש"ע א"ח סי' קנ"ו בהג"ה ,מ"מ
אבל בהפסק גרגותני לא נחמיר ,נמצא לפי זה מהראוי לא רצה להתיר לדרו ע הנכרי בזה"ז מ"מ בהפסד
היה לאסור יי הגת עצמו במגע גוי בגרגותני אפי' בלא מרובה דסמכינ אדברי רשב" )ע"ז נז ,ב בתוד"ה לאפוקי(
תערובות הגרגותני ורק משו קולא דזה"ז לא אסרינ דאמר גוי בזה"ז לאו מנסכי יי נינהו יש לצר ג סברא
עד שיתערב וס"ל להעט"ז השתא שנתערב לא נקיל עוד
להתיר מי במינו בס' בזה"ז דתרי קולי בחדא דוכתא זו להנ"ל להתיר בכה"ג ועיי במהרי"ק שורש ל"ב.
לא מקלינ .כ כתבתי מאז בחידושי וזה סיוע להנ"ל.
ۯˆÓעוד הא עכ"פ מי ליכא ר"ת דפליג ארש"י
וס"ל דאינו נעשה יי נס אלא בהתחלת
„**ÌÚË· ‡Ï ‡ ÈÚ· ‡Ï‡ ÏÏÎ ÍÈÈ˘ ‡Ï ̉È˙ · ÌÂ˘Ó Ì ÈÈ Ì˙Ò ˙¯ÈÊ‚ ¯˜ÈÚ„ :Ï"ÊÂ Ú Û„ (Âˢ˙ Ô„ ÂÏ) ÍÒ ÔÈÈ 'Ï‰Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.
ÚÂÏ·‰ ¯ÂÒ‡Ï ˘"ÎÓ ,Ê"ÚÏ ˘ÓÓ ÍÒ ˙ ˘ ÔÈÈ„ ‚ÂÏÙ ‡Ï ÌÂ˘Ó ‰‡ ‰· ÂÏÈÙ‡ ‰¯҇˘ ‡Ï‡ ,È¯Ó‚Ï ¯˙ÂÓ ‰È‰È˘ ȇ¯ ‰È‰Â ,ÈÏη ÚÂÏ·‰
¯ÈÓÁ‰ ‡Ï ,‚ÂÏÙ ‡Ï ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ¯Ò‡ ‡Ï Á·˘Ï ÌÚË ÂÏÈÙ‡˘ ÔÂÈΠ,(ÔÈÈ ‰"„) ·"Ú Ë"Î ÔÈ„ÈÓÚÓ Ôȇ ˜¯Ù 'ÒÂ˙ ˘"ÓΠ,‚ÂÏÙ ‡Ï Ì¢Ó
·¯ÈÓÁ‰Ï Ôȇ„ '‰ ˜"Ò ˘È¯ Ê"Ó˙ ÔÓÈÒ Ô˘„‰ ˙Ó¯˙ Ì˘· ̉¯·‡ Ô‚Ó ·˙΢ ÂÓΠ,Á·˘Ï ¡ ‰¯ÈÊ‚ Ì‚ÙÏ ÌÚË Ô˙ ̂ ¯ÂÒ‡Ï ‚ÂÏÙ ‡Ï
·Ì‰È˙ · ÌÂ˘Ó È‡ ȯ‰˘ ,ÔÎ ‡Ï ÚÓ˘Ó 'ÂÎÂ Ô ·¯ Ô˜˙„ ÏÎ ‡‰Â Íȯل · ,Ï ÌÈÁÒÙÓ Ìχ .Ï"ÎÚ Ó"Ï˙ ,‰ÓˆÚ ‰¯ÈÊ‚· ÂÓÎ ‚ÂÏÙ ‡Ï
‡Ì¢Ӣ Ì˙Ò ‰"„ ‡ ,‡Ï · ,ËÎ Ê"Ú È"˘¯ 'ÈÚ .Ó"· Ï"È .‡ ,‰Ò ÔÈËÈ‚· ¯‡Â·ÓÎ ‡˙Èȯ‡„ ÔÈÚÎ Â ˜˙ ‡Ï ‚"‰Î·Â ,‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯˜ÈÚ ÂÏ ÔÈ
'ÈÁ · ,Ë Â ‡ ,Ï ,· ,ÂÏ Ê"Ú Ô"·Ó¯ 'ÈÚ Í‡ .‡"˘ ‰"· ·"‰Â˙· ‡"·˘¯Â · ,ÁÏ Ì˘ „"·‡¯‰ Î"Π.Ì ÈÈ Ì˙Ò ÌÈÓÎÁ ¯҇ ÍÒ ÔÈÈ ˘˘Á
Â"Ë˜Ò ‚Θ 'ÈÒ ÍÒ ÔÈÈ 'Ï‰Ï .‰ .‚Θ 'ÈÒ ˘È¯ „"¯ÂÈ Ó"ί„ ‰‡¯Â ,Ì˘ Ô Áχ ·¯‰ 'ÒÂ˙·Â ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙·Â · ,ËÎ Ì˘ ‡"·Ëȯ ‰"‡¯‰
.˙Â¯È‡Ó ÌÈ Ù ˙"Â˘Ï ÛÒ ÌÂÏȈ ˙¯„‰Ó·Â (ÂΘ˙ ‡„¯ÂÈÙ) Ê ‚‰ ¯Â‡ ¯ÙÒ· ÒÙ„ ÍÒ ÔÈÈ ˙ÂÎω È"·Â ¯ÂË ÏÚ ÂÈ˘Â„ÈÁ· . .˘"Ú