Page 273 - 2
P. 273
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯ÁÏ
תוס' בד"ה מאי שנא יע"ש .ובתי' קושיא זו פליגי ][Û‚‰ ˙˜ÊÁ
תוס' ור" ,להתוס' מיירי שהדבר ידוע לנו בלי
העדאת העדי שנזרקו לה קידושי וכבר איתרע · Î"Óשגה מעלתו בזה ,דעני חזקת הגו הוא כגו
חזקת פנויה שלה .ולר" מיירי אפי' הני סהדי חידשו
לנו ספק קרוב לו ולה ,מ"מ כיו דתרווייהו מודה חזקת בתולה דידעינ שנולדה בתולה שלא
שיצאה מחזקת פנויה ע"י זריקת הקידושי ,וספק ישתנה בלי שינוי מעשה בגופה מוקמי' לה בחזקת
קרוב לו ולה הוא דבר שרגילי לטעות בדמיו ,אנו הגו .וכ במומי א בדקנו אותה וידעינ שנולדה
תולי ששניה ראו קרוב לה בשעת מעשה בלי אותו המו ועכשיו נמצא בה מו אמרי' השתא
ונתקדשה בפני ב' עדי ,ועכשיו אחר מעשה טועה הוא דאתרע וכל כיוצא בזה .ויי"נ דומה לזה כי כל
זה בדמיונו וחושב שהוא קרוב לו ע"כ לא תינשא יי גדל בהכשר וע"י מעשה מתנס ‡ ,א"כ כל ספק
לכתחלה ,אבל בעלמא כה"ג מודה הר" לתוס' דאי
ליכא ריעותא בחזקה בלא הני סהדי מוקמי' סהדא שבו מוקמינ אחזקת גופא דמעיקרא.
לגבי סהדא ומוקמי' הדבר בחזקתו ואפי' לכתחלה
Ì Ó‡Âספק אי מכהנת נולד או ממזרת שאנו
מותר .ולהר" ג דעת הרמב" כ ·.
מסופקי בעיקר לידתו אי לו חזקת הגו
Ì Ó‡Âהרמב" )פ"ג מגירושי (‚ לפי דעת ה"ה, שיהי' כה טפי מממזר ,והחזק' דקידושי הנ"ל
פירש"י שהיינו אנחנו בדעתינו מחזיקי אותו בכה
דמשו"ה לא תינשא לכתחלה משו דבעינ ובא אחד ואמר לנו שאנו טועי בדעתנו כי איננו
דוקא הכחשת הבע"ד בעצמו ,והכא דעד המכחיש כה ,מזו מיירי הת ,וזו חזקה גרוע הוא .ויש נמי
מסייע להאשה אי בהכחשתה כלו דמעיזה פניה חזקת הגו בכי האי גונא כגו שהעדות על הא
כיו דאיכא דמסייע לה ,משו"ה לכתחלה לא תינשא. שהחזקנו הב בכשרות מפני שהא היתה כשרה,
ושוב אתא חד מערער שהא נתחללה קוד לידתו
][˙ ˙˘‰Ï ‰È¢ډ ‰˜ÊÁ של זה ,א"כ נימא אוקי הא בחזקת גופה שכשרה
נולדה ותליא זה אי חזקת הא מועיל לולד או לא
„"·‡¯‰Âוהראב" והרשב"א )במגיד משנה ש ( נמי בסוגיא דראוה מדברת ]יג ,ב[ יע"ש .מ"מ אמת נכו
הדבר דהת בקידושי אפי' להעיד נגד חזקה גרוע
ס"ל דבעי' הכחשת הבע"ד דוקא אלא נמי אי ערעור פחות משני ומ"מ לא סגי לי' לש"
דפליגי בהא דמעיזה פניה הנ"ל ,דס"ל אי הוה האשה לאתויא ראיה מהת דה"א הני מילי בדיעבד אבל
מכחישה בברור היתה מותרת להנשא לכתחלה אע"ג לכתחלה לא ,ואפשר דלפסל הכל חשוב דיעבד עיי'
דעד מסייע לה ,אלא מיירי שהיא אינה יודעת אי שיטות הר" ספ"ק דכתובות אהא דארוס וארוסתו
קיבל בה אביה קידושי במקו אחר או לא ,וכיו ומייתי ליה הרב"י ,משו"ה מביא ראיתו מתוס' ור"
דחזקת פנויה עשויה להשתנות ע"י אבי הנערה דמבואר אפי' לכתחלה אי חוששי לדברי העד
ואיכא ע"א בפנינו שאומר שנעשה מעשה השכיח
להעשות ,צריכה למיחש כיו שהיא אינה יודעת ,אבל הנכחש.
א מכחשת מהימנת ויעיי בקידושי מ"ה ע"ב
][‰Â¯Ú·˘ ¯·„· ‡"Ú
פלוגתת ר' מנח מיוני בתוס' ד"ה בפירוש וכו'.
‰ ‰Âתוס' בכתובות כ"ג ע"א ד"ה תרוייהו וכו'
̯Ëאוחילה לדבר על נידו שלפנינו אכתוב מ"ש
יע"ש .פי' כוונת דודאי מיירי ע"א אומר
הר" עוד ש בכתובות כ"ג הנ"ל ע"א אומר נתקדשה בפני ב' וע"א לא נתקדשה בפני ב' ,וכתבו
נתגרשה וכו' ,דהוקשה לו ע"א אומר נתקדשה אפי' ליכא עד המכחיש מ"מ בדבר שבערוה אי ע"א
ונתגרשה וע"א אומר נתקדשה ולא נתגרשה דאמרינ נאמ לומר נתקדשה .ושוב הקשו השתא דאיכא עד
תרווייהו בא"א קא מסהדי ,וקשיא ליה להר" נימא המכחיש אפי' לכתחלה תינשא דאוקי חד להדי חד
בהדי סהדי שקרי למה לי ,ותי' דאי כא עד שקר ואוקי דבר בחזקתו ואפי' ספיקא דרבנ ליכא וכמ"ש
דתליא בטעות דמיו דקרוב לו ולה ,אבל בלא"ה לא
˙˘ËȘ ‰·Â
‡.¯˘Î‰· ‰˘Ú ̇ Ô ÈÚ„È ‡Ï ʇ ÔÈÈ ˙¯˜ ‰Îȯ„‰ 'ÈÚ ÂÈÏÚ ÔÈÈ Ì˘ Ï„‚˘ ‰Ú˘· ¡ Ú"ˆ :Á"·Á È˘Ϸ .
·Ôȇ„ Ô"¯‰ Ì˘·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰Ï„‚ ‰"„ ·Ó˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .˙"Â˙„ ‡È‚ÂÒ· (‡"΢˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·Â .‡ ,‚Î ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .
.Ì˘ „È 'Ú‰· Î"˘ÓÚ ˙ ˙˘‰Ï ‰È¢ڄ ÌÂ˘Ó ‰È ٠˙˜ÊÁ ÏÚ ÔÈ„ÈÓÚÓ
‚.‡"ω Ë"Ù ˙Â˘È‡ 'ω :Ï"ˆ .
