Page 274 - 2
P. 274
Ì˙Áתשובה קיט Ëϯ ¯ÙÂÒ
ממ"ש תוס' לעולא בכתובות כ"ב ע"ב נשמע מזה היו מאמיני שנתקדשה כלל ואוקמינ אחזקת
ג לר' חייא ,וליישב קושיא תוס' פ' מי שקינא פנוייה .ושוב מבואר בסו דבריו דהיכי דלא הוה
והדברי ברורי למבי .וכ"כ בית שמואל בשני הטעות בדמיו קרוב לו יש להאמי העד שאומר
שנתגרשה מטע מגו דאי בעי שתיק ולא נתקדשה
מקומות בסימ קע"ח סקי"א וסי' י"ז ס"ק ק"ט. מעול ,אלא דהכא ליכא מגו דזה בא לפוסלה
מכהונה ,ע"כ אתאינ מטע סהדי שקרי וסליק סהדי
][Ô ·¯„Ó ÔÓ‡ ˘ ̘ӷ ‡"Ú מהכא ואוקמא אתתא אחזקה קמייתא דפנויה היא.
˘ ·Âכתב ש" דעד דמהימ מדרבנ לא הוא כבי כ מתבאר מדברי הר" ש .
תרי אא"כ נעשה מעשה בב"ד על פיו ומשו"ה ] ‡[‚ÈÓ· ‡"Ú ˙ Ó
נשאת עפ"י ע"א תצא .הנה לא היה צרי לזה דאפי'
אי נשאת לא תצא משו דמעשה רב כזה מועיל כמו ‰˙ÚÓÂנבוא לנידו שלפנינו בעזה"י אי הדבר ידוע
התירוה לינשא מ"מ היכא דליכא לא היתר ב"ד ולא
מעשה אע"ג דבא זה המכחיש אחר כדי דבור של בלא העדאת של עדי שנפתחו החביות,
המעיד היה מבטל עדותו של זה אלא הש" לרווחא א"כ דל הני סהדי מהכא ונדו היי כאלו ליכא סהדי
דמלתא קאמר ,האמת דס"ל לש" להלכה כרמב" כלל ,ואי רוב גנבי ישראל מותר ואי רוב גנבי גוי
וריב"ש )סי' תקח( ורשד" שבב"ש סי' י"ז ס"ק קכ"ג אסור .ואי לא נודע פתיחתו כי א עפ"י הני סהדי
דלא כח"מ ש .והגאו בית מאיר )סע' לז( מייתי כגו שהחביות והמרת סתומי עתה לפנינו ,ומפי
ראיה ברורה מירושלמי )יבמות פט"ו ,ד( דמייתי ה"ה עדי אנו חיי ,א רוב ישראלי א"כ העד המעיד
פי"ב מהל' גירושי הל' י"ט ע"ש ,דלרמב" מיירי להכשיר מהימ במגו דאי בעי שתיק„ .א א רוב
דוקא בנישאת לאחד מעידיה אבל לאיניש דעלמא גויי ותרווייהו בפתיחת החביות קמסהדי ,אי ליכא
אפי' לרבנ תצא ,ולר"מ בר יוסי אפי' לא' מעידיה למטעי בטעות הדמיו שטעו בי ישראל לגוי א"כ
תצא ,אע"ג דהי' בזה אחר זה א נישאת תצא וצע"ג הני סהדי שקרי נינהו ולא מהימנו כלל שנפתחו
להר" דהוא היש אומרי שבש"ע )א"ה( סי' י"ז החביות ,ואי איכא למתלי בטעות הדמיו ,א"כ הני
סהדי לאו סהדי שקרי נינהו ותרוויי' במרת וחביות
סעי ל"ט. פתוחות במקו שרוב גוי נינהו קמסהדי ,ואיד
אוקי גבר להדי גברא והיי אסור כל זה פשוט
][ÍÒ ÔÈÈ· ‡"Ú
ומבואר ממ"ש לעיל.
‡¯·È‡Âלעני ע"א נאמ באיסורי לא שיי דינו
]·[„"È˜Ò ÊΘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Í"˘‰ ȯ·„ ¯Â‡È
כולי האי דנימא ע"א האומר נתנס התורה
האמינתו וה"ל כשני דאפי' למ"ש הר" בקידושי ‡ Ì Óמה שחקר מעלתו עוד במ"ש הש" עוד ש
פ' האומר )סה ,ב( דגז"ה הוא להאמי לע"א לאסור
המותר אבל מ"מ מכ"ש דע"א המעיד לא נתנס ובא סימ קכ"ז ס"ק י"ד .ובתחלה אבאר דברי
להתיר דמהימ מ התורה טפי מוספרה לה או הש" כי מעלתו פקפק עליו הרבה .הנה הש" ס"ל
מושחט ב הבקר ויעיי היטב מ"ש הרא"ש פ' ואלו כל שע"א מהימ מ התורה אזי אפי' באו שניה
מגלחי סי' )ע"ט( ]לב[ .וא"כ אי שיי לומר דהמעיד בב"א מהימ המעיד ואי דבריו של מכחיש במקו
נתנס הוה כשני נגד זה האומר לא נתנס וה הנה שני ,ואי רצונו לומר בב"א תו כדי דבור דבזה
בודאי לא מהימ המעיד והיינו דברי ר' חייא בסוטה
דברי הש" סי' קכ"ז ריש סקי"ד על העט"ז. פ' מי שקינא )לא ,ב( כמ"ש רש"י ש ,וזה אחר זה
דרבי חייא ש דהיינו מיד אחר כדי דבור זהו זה
˘ÈÂליישב קצת דעת העט"ז דעכ"פ כיו ששמענו אחר זה דר' חייא והיינו בת אחת דהש"כ ,כיו שלא
התירו הב"ד בי עד לעד קרי לי' ש" בת אחת ,וכיו
תחלה דברי האומר נתנס נתחזק אצלינו דהיה אחר כדי דיבור קרי רבי חייא זא"ז .ואמנ
בחזקת איסור ושוב עד הבא להתיר רוצה להוציא זא"ז דהש" היינו שכבר הותר בב"ד בי עד לעד
מחזקת איסור ולא מהימ דאי ע"א נאמ להתיר וזה מועיל אפי' בעד דרבנ ,וילי הש" חילוק זה
אלא היכי דאל אתחזק איסורא כבריש גיטי וביבמות
ר"פ האשה ,משא"כ הכא ה"ל חזקת איסור ע"י עד
הראשו וזה נוטה לדעת הר"י בר ברו בתוס'
„.‰Ê· Î"˘Ó .‡ ,‚Î ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .
