Page 373 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪ÁÏ‬‬

‫איכא גופא דלא מקבל סמא‪ ,‬ולא דמי לקמיעא אע"ג‬ ‫ד אבל עכ"פ בעינ שתהיה לה מכה והסכימו כל‬
‫דאיכא נמי מזלא דלא מקבל כתבא כדאי' בפ' במה‬ ‫האחרוני דכאב אינה כמכה דמכה ממש בעינ ‪ ,‬וכ‬
‫אשה )סא‪ ,‬ב(‪ ,‬מ"מ כיו שנראה בעינינו דאתמחי ה"ל‬ ‫הסכי החכ צבי )סי' עג( ובסדרי טהרה )סי' פקז סק"ז‬
‫כתכשיט לחולה אפי' א לא יועיל בברור מ"מ ה"ל‬ ‫ד"ה ובהיותי(‪ ,‬ודוקא בכתמי דרבנ תלינ בכאב‪,‬‬
‫כתכשיט כיו שמצפה להתרפאות עי"ז וליכא‬ ‫ודעת משו דכתמי דמעיקרא איכא ספיקא דהרי‬
‫משאוי‪ ,‬אבל להתיר תשמיש ע"י המחאה זו ס"ל‬ ‫לא ארגשה‪ ,‬מה תאמר שמא ארגשה ולאו אדעתה‪,‬‬
‫להתרומה שאי לסמו להקל‪ ,‬והריצב"א ס"ל כיו‬ ‫ה"נ נימא שמא עברה בשוק של מטבחיי ולאו‬
‫אדעתא‪ .‬נמצא מעיקרא לא אחמרו רבנ אלא‬
‫דאתמחי גברא וסמא לדבר זה שפיר סמכינ ‪.‬‬ ‫מספיקא‡‪ .‬ועמ"ש ט"ז רס"י ק"צ ועיי מנחת יעקב‬
‫ש ‪ ,‬משו"ה מקילינ בכאב‪ .‬אבל הכא אע"ג דהוה‬
‫‪ ÏÎÂ‬זה הת שאנו רואי שריפא ג' אנשי ואתמחי‬ ‫נמי דרבנ כמ"ש הראשוני מ"מ חמיר טפי‬
‫מכתמי ‪ .‬ועוד יתבאר לקמ אי"ה‪ .‬משו"ה הסכימו‬
‫לדברי זה‪ ,‬אבל לומר אשה זו יש לה מכה מני‬ ‫דכאב אינה כמכה וע"כ לא כתב רמ"א סו סעי' ג'‬
‫יודע זה וכי עיניו ולבו ש היו ואי לסמו על‬ ‫דבהרגשת כאב וצער בשעת תשמיש להקל אלא‬
‫המחאתו ושכלו ואינו דומה להא דר"פ המפלת )כב‪,‬‬ ‫להתירה בבדיקה לבעל הראשו אבל בלא בדיקה לא‬
‫ב( שהעלו מטבעי ליבנה‪ ,‬דש לא דנו הרופאי על‬ ‫שמענו וא"כ הכא במה שמרגשת צער גדול בשעת‬
‫אשה ידועה ולא על שכל ובינת ‪ ,‬כי„ קבלה ביד‬
‫שקרטי הללו אינ אלא ממכה במקור‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫תשמיש ליכא למסמ לכאורה‪.‬‬
‫אמרו תטיל למי ‪ .‬ועיי מה שנתקשה הרא"ש‬
‫בתשובה )כלל ב' סי' יח( להרשב"א ואכמ"ל‪ .‰‬מ"מ‬ ‫] ‡‪[‡Ù¯ ˙ Ó‬‬
‫נראה דדברי הרופאי בזה לא מעלה ולא מוריד‪.‬‬
‫‚‪ Ì‬מה שאומר הרופא אינו יהודי שיש לה מכה אי‬
‫‪ ,„ÂÚÂ‬שהרי אי הרופא אומר אלא שיש לה מכה‬
‫לסמו מתרי טעמי‪ ,‬חדא ע"כ לא פליגי ס'‬
‫אבל אינו אומר שיש מכה שדרכו להוציא ד‬ ‫התרומה והריצב"א שבתשו' מיי' )הל' אסורי ביאה סי'‬
‫בעלמא דאפי' להרשב"א דלא בעי' שתהיה יודעת‬ ‫ג( אלא ברופא יהודי אבל ברופא עכו" כ' הריצב"א‬
‫שמכתה מוציאה ד היינו שמכה זו מוציאה ד‬ ‫להדיא דאי לסמו אשר פיה וכו'·‪ .‬וצ"ל דלעני‬
‫באשה זו אבל צריכה שתדע שזה הוא מכה שדרכה‬ ‫חלול שבת ויה"כ סמכינ משו דעכ"פ דבריו עושי‬
‫להוציא ד בכיוצא בזה בעלמא‪ .‬וכ מבואר מלשונו‬ ‫לנו ספיקא וה"ל ספק פ"נ ודוחה שבת ויה"כ‚‪ .‬אבל‬
‫סו שער ד' ומביאו ב"י )סי' קפז( מסתברא אפי' אינה‬ ‫הכא מעיקרא נמי מספקינ ומחמרינ א"כ דבריו‬
‫מרגשת שד שותת ויורד וכו' אלא היא עצמה‬ ‫אינ מעלי ולא מורידי ‪ .‬ועוד ע"כ לא פליגי אלא‬
‫מרגשת במכה ונאמנת לומר מכה יש לי שש יש ד‬ ‫באומר נתרפאית זו ע"י רפואות ואתמחי הרופא‬
‫וכו'‪ .‬וכוונתו במ"ש מכה שש יש ד ‪ ,‬היינו משו‬ ‫שריפא כבר ג' נשי מאותו החולי‪ ,‬דס"ל להריצב"א‬
‫דיש מכה שאי בה ד כלל ואי דרכה להוציא ד‬ ‫דנוכל לסמו שג עתה ריפא כדסמכי' לעני קמיעא‬
‫בשו מקו וצריכה שתדע שיש לה מכה שיש בה‬ ‫בהוצאת שבת וכדמיי' מירושלמי )שבת פ"ו ה"ב(‪.‬‬
‫ד ‪ ,‬כגו פצע וחבורה או בועה מלאה לה ד אע"ג‬ ‫ואפשר ]דבעל ספר[ התרומה ס"ל דאי לסמו על‬
‫דאפשר דמ"מ אינה מוציאה ד ‪ ,‬מ"מ כיו שיש ש‬ ‫שריפא ג"פ בס שלו דהא אמרי' ס"פ המפלת )ל‪ ,‬ב(‬
‫ד תלינ מש יצא הד ‪ .*‰‬והטע לזה נ"ל מסברא‬
‫כי אי אנו מכניסי בספק אלא א שני הצדדי‬

‫˙˘‪‚ ˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.*· ‰¯Ú‰·Â ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .„Ú ˙˜È„·Ï ‰˘‚¯‰Ï Ô ·¯„ ÌÈÓ˙Î ÔÈ· ˜ÏÁÓ˘ Ì˘ Ë"„Ò·Â .·Ù˜ 'ÈÒ Á ˜ È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫·‪.‰Ú˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê· ‰Î¯‡· ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.Ï 'ÈÒ ÊË 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ 'Á· ÔωÏ · ÊÓ ÔÈÏÂÁ · ,·Î ‰„ Ò"Á 'ÈÁ ,‚Ú˜ 'ÈÒ Á ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .ˆ"ÚÓ ˙"Â˘Ó ÔÎ ‡È·‰ ‰Ú˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï .‬‬

‫„‪."˙˜Áˆ ÈÎ ‡Ï ¯Ó‡ÈÂ" Ô‚Π,"‡Ï‡" ‡Â‰ Ì‰Ó ¯Ó‡„ ,˙Â Â˘Ï '„· ˘Ó˘Ó ÈÎ ‰"„ ‡ ,Ê ÔÈËÈ‚ È"˘¯· '¯ .‬‬
‫‪‰ÎÓ ‰Ï ‰È‰˘ ÌȇÙÂ¯Ï ¯Â¯· ‰È‰˘ ‡Ï 'ÂÎ ‰ÈÚÓ ÍÂ˙· ‰Ï ˘È ‰ÎÓ ÂÊ ‰˘‡ ¯Ӈ :· ,·Î ‰„ ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙· ‰Ê ¯·„ ˙·Â˘˙ ‰‡¯Â .‰‬‬

‫·˙‪ÌȇÙ¯‰ ¯Ӈ ‡Ï‡ .‰¯Â‰Ë ‰˙„ ÈÓÈ ÍÂ˙· ÂÏÈÙ‡ ‰ÎÓ ˙ÓÁÓ Ì„ ‰‡Â¯‰ ÏÈÚÏ Ô È¯Ó‡„Î ‰¯Â‰Ë ÂÁÂÓÈ Ì‡ ÂÏÈÙ‡ Î"‡„ ‰ÈÚÓ ÍÂ‬‬

‫‡‪.χÂÓ˘„ ‡„·ÂÚ ‡Â‰‰ ÔΠ.‰ÎÓ ˙ÓÁÓ ‡· ‡Ï ‡Â‰ ‰„ Ì„ ÂÁÂÓÈ Ì‡ ÌÈÓ ˙Ïˉ È"Ú ¯·„‰ ˜„·È ‰ÈÚÓ ÍÂ˙· ‰Ï ˘È ‰ÎÓ ÂÊ ‰˘‡ ÈÏÂ‬‬

‫‪.‰Ê· ÂÈ·¯ Î"˘Ó Á ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â‬‬
‫‪Ó"¢ ˙"¢ ÊÈ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡"Á ˜ÁˆÈ ÔÈÚ ˙"¢ 'ÈÚ .‡"·˘¯‰Ï 'ÒÂ˙‰ ÔÈ·˘ ‰Ê ˜ÂÏÈÁ· Î"‚ Ô„˘ ÂÊ ‡¯·ÒÏ ‰È‡¯Â ‰"„ „Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .*‰‬‬

‫‪.Ó 'ÈÒ ·"Á ‚ ‰¯Â„‰Ó‬‬