Page 368 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קנ ‪‚Ï˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫חזקת טהרה שלה עד שתבדוק מפני שרוב הזמני‬ ‫הרגשת זיבת דבר לח‪ ,‬א מצאה עליו ליחה לבנה‬
‫אינה מרגשת באופ זה ואע"פ שג ע"י מראות‬
‫כשרות מרגשת כמ"ש תה"ד‪ ,‬מ"מ רוב הנשי אינ‬ ‫שנוכל לתלות ההרגשה בליחה ההיא כמ"ש תרומת‬
‫מרגישות ברוב הזמני כ"א בהגיע תור ד לצאת‪,‰‬‬
‫וא"כ כ"ז שלא בדקה עצמה הרי היא בספק טמאה‬ ‫הדש )סי' רמ"ו( שג מראות כשירות גורמות הרגשה‪,‬‬
‫ספק הרגשה ממראה טמאה ספק ממראה טהורה וא‬
‫בדקה ונאבד העד‪ ,‬בטמאה מחזקינ לה‪ ,‬והה"נ בדקה‬ ‫אזי א יש בתוכה טפה או טפות דמי פחות מכגריס‬

‫בעד שאינו בדוק לה‪.Â‬‬ ‫ועוד טהורה‪ ,‬דעד שאינו בדוק אינו מטמא אלא‬

‫‪ ˘ÈÂ‬לי להביא ראי' לזה מש"ס פ"ק דנדה י"ד ע"ב‬ ‫בשיעור כת כמבואר בש"ס י"ד ע"ב ופוסקי ‪,‬‬

‫דקאמר והא רבי משו נדה מטמאה לה מש"ה‬ ‫ואע"ג דכל בדיקה ספק הרגשה הוא כמבואר ר"פ‬
‫מגיה' הברייתא ההיא משו נדה אתמר וא איתא‬
‫לימא הא דמטמא משו נדה מיירי בבדקה עצמה ע"י‬ ‫הרואה כת )נז‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫שהרגשה והא דטמא משו כת היינו שלא הרגשה‬
‫ורק חשש שמא הרגשת עד והוה כמו הרגשת מי‬ ‫‡‪ Ì Ó‬זה אני אומר נהי דבכת דעלמא אינה טמאה‬
‫רגלי דר"מ ור"י ומש"ה מדמה ליה לפלוגתת ר"מ‬
‫ור"י דהאשה שעושה צרכיה ומנ"ל להגיה הברייתא‪.‬‬ ‫עד שיהיה בו שיעור כגריס ועוד‪ ,‬שהוא‬

‫‪ ˜Á„Â‬לומר דפשיטא ליה שאי לחלק כלל בי‬ ‫שיעור גדול הרבה מהמאכולת שנמצא בזמנינו‪,‬‬
‫ובארתי הטע במקומו‡ משו דתחלת גזירת כת‬
‫בדיקה שע"י הרגשה לבדיקת שחרית‬
‫וערבית‪ ,‬דודאי סברא גדולה יש לחלק ביניה ‪ ,‬אע"כ‬ ‫היתה משו חומרא דטהרות )דלהראב"ד( ]דלהר"א‬
‫פשיטא להש"ס דע"י הרגשה אבדה חזקתה וטמאה‬ ‫אב"ד[· אי די כת לבעלה כלל ונהי דלא קי"ל‬
‫אפי' בפחות מכגריס ועוד‪ ,‬ואי אמר רבי בעי כגריס‬
‫ועוד לאפוקי מד מאכולת‪ ,‬וע"כ דמיירי בבדיקת‬ ‫כוותיה‪ .‬מ"מ האמת שתחלת גזירת כת היתה‬
‫שחרית וערבית בעלמא ולא בבדיקה שע"י הרגשה‬
‫ואפ"ה מטמא משו נדה‪ ,‬מש"ה הוצר להגיה‬ ‫לטהרות ולא פלוג רבנ וטמאו אותה ג לבעלה‬

‫הברייתא ההיא משו נדה אתמר‪.‬‬ ‫שלא תהיה חוכא האשה טמאה נדה לטהרות‪,‬‬

‫‪ ‰ÈÓ‬כל זה בהרגשת פי המקור וכדומה דלא שכיחי‬ ‫וטהורה לבעלה‪ .‬וכיו שנאסר במני א"כ אע"פ‬

‫הני הרגשות אלא על ידי שו מראה תהיה‬ ‫שבטל טע טהרות מ"מ גזרה לא בטלה ועדיי‬
‫טהורה או טמאה ואבדה חזקתה עד שתבדוק‪ .‬אבל‬
‫הרגשת זיבת דבר לח אפי' יהבינא ליה להגאו נב"י‬ ‫אסורה לבעלה‪ .‬וכיו שכל עצמה לא נאסרה לבעלה‬
‫ז"ל )יור"ד מהדו"ק סי' נה( שהוא הרגשה דאורייתא‬
‫)מה שאינני מודה לו(‪ ,‬מ"מ היינו שא ראתה ד‬ ‫אלא מתקנת חכמי הראשוני ‪ ,‬א"כ אי לנו‬
‫ע"י הרגשה כזו חייבי עלי' כרת שהרי הרגישה‬
‫בבשרה וקורא אני בה בבשרה שתרגיש בבשרה‪,‬‬ ‫לטמאותה אלא בשיעור כת שבזמניה שהיו‬
‫אבל שיהיה הרגשה כזו מוציאה מחזקת טהרה שלה‬
‫מאכולות גדולות מצויות אע"פ שבזמנינו אי נמצא‬
‫כזאת·*‪.‬‬

‫‪ ÏÎÂ‬זה בכת הנמצא‪ ,‬אבל בדקה עצמה בעד שאינו‬

‫בדוק ומכ"ש ע"י הרגשה נהי דדי כת יש לו‪,‬‬

‫מ"מ מידי ספיקא לא נפיק ולא מטהרי אלא בשיעור‬

‫קט כד המאכולת שנמצא בזמנינו שהוא קט‬
‫מהכיל ולא בעינ כגריס ועוד‚‪.‬‬

‫‡‪ Ì Ó‬בהרגשת פתיחת פי המקור וזיעזוע כל הגו‬

‫וכדומה או עקיצה כמו עקיצת מי רגלי‬

‫שה הרגשות גמורות מה"ת‪ ,‬בזה לבי חוכ להחמיר‬

‫אפי' בכתונת מכ"ש בעד שאינו בדוק דעדי‬
‫מכתונת„‪ .‬והטע דמשו דמיד שהרגישה אבדה לה‬

‫˙˘‪˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.‡ ,Á ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‬‬

‫·‪.ÌÈÓ˙Ή ˙Ú˘ ˘È¯ „"·‡¯‰Ï "‰Ú· 'ÈÚ .Ì˘ ‰„ Ô"¯‰ 'ÈÁ È"ÙÚ Ï"ˆÎ .‬‬
‫·*‪.‡ 'Ú‰ ‚ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .˜Â„·  ȇ˘ „Ú ˙˜È„·Ï ˘ÓÓ Ì˙Î ÔÈ· ˜ÏÁÏ .‡Ù 'ÈÒ [Â"Á] ˙"¢ È˘Ϸ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.‬‬
‫‚‪‡Ï„ Ï"Ò„ Ë 'ÈÒ ‰˜„ˆ ÏÈÚÓ ˙"¢ Ì˘· ‡"Ò˜Ò ˆ˜ 'ÈÒ Ë"„Ò „Ï 'ÚÒ ˆ˜ 'ÈÒ ‰··¯Ó Ï‚„ 'ÈÚ .ÂÙÂÒ· ‡Ù 'ÈÒ È˘˘ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï Î"Π.‬‬

‫‪'ÈÚ .ԇΠÒ"˙Á‰ Ï˘ ¢„Á È"ÙÚ ·˙΢ ‰Ó· Ê 'ÈÒ ˘È¯ ÔÂȈ È¯Ú˘ ˙"¢ ‰‡¯Â .Ô˘ ˙Ï ‡Ó‰˘ Â È ÓÊ· Ì‚ Òȯ‚Î „Ú ‰ÏÂ˙ Ò"˙Á‰Î‬‬

‫˘‪.‰¯‰Ë ȯÈÈ˘Ï ‡ 'ÈÒ ÌȯÙÂÒ ˙‡ ˜ ˙"Â‬‬
‫„‪.ÁÏ ¯·„ ˙·ÈÊ ‰˘È‚¯‰Ï ‰¯Â˜Ó Á˙Ù ˘ ‰˘È‚¯‰ ÔÈ· ˜ÏÁÏ Î"˘Ó ‚Ș ÏÏÎ ˘È¯ Ì„‡ ˙ÓÎÁ 'ÈÚ .Ì˘ ‰¯Ú‰·Â Ù˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫‪'ÓÚ ·"Á) Ê ˙‡ ˘"Ú  ˙‡ ‡ 'ÈÒ ‰„ 'ω ˆ"‡Ù˙ ˙"¢· ÔÈÏ·ÂÏÓ Ô‰Î‰ ˆ"¯‰Ó ÂÈÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ‰‡¯Â .Ê"Ï˜Ò ˆ˜ 'ÈÒ „"ÂÂÁ‰ Î"Π.‰‬‬

‫‪.·È ˙‡ Ê 'ÈÒ· ˘"Ú .ԇΠÒ"˙Á‰ ȯ·„ ‡È·‰˘ (‡Î‬‬
‫‪.Ù˜ 'ÈÒ· Ì‚ 'ÈÚ .¯Â‰Ë ‰‡¯Ó „Ú‰ ÏÚ ‰‡ˆÓ ̇ Û‡ ¯ÈÓÁ‰Ï ˘È˘ ÁÒ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.Â‬‬